כנס הוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התקיים היום (שני) במשכן הכנסת, ביוזמת יו"ר השדולה למען הפצועים, יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ מיכל וולדיגר, ובשיתוף ח"כ חילי טרופר.
בכנס השתתפו פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה יחד עם בני משפחותיהם, וכן נציגים ממערכת הביטחון, צה"ל והמוסד לביטוח לאומי. הלוחמים והמפקדים שנפצעו בשירותם שיתפו בסיפוריהם האישיים ובאתגרים הפיזיים והנפשיים המלווים את תהליך השיקום. נציגי המשפחות הדגישו את הקשיים שעימם מתמודדת המעטפת המשפחתית והצורך לשמור על חוסן המשפחה.
ח"כ מיכל וולדיגר אמרה, "אתם הגיבורים והגיבורות שלנו, אני יודעת שלא כולכם מרגישים כך. חלקכם אפילו מרגישים את ההפך הגמור. אבל חשוב לי שתדעו - ההתמודדות שלכם, המאבק היומיומי, כוח הרצון והתמדה, הם דוגמה ומופת. אתם השראה לכוחה של הרוח הישראלית! ההוקרה היא זכות. היא תזכורת לכך שהציונות לא מתה, הציונות חיה ובועטת. עשרות אלפי פצועים הצטרפו למעגל השיקום מהשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, והעבודה שלנו היא לדאוג לכך שמלאכת השיקום שלהם תהיה מוצלחת, מקצועית, נגישה וזמינה להם ולבני משפחותיהם".
ח"כ חילי טרופר הוסיף, "יום ההוקרה הזה הוא ההזדמנות של החברה הישראלית ושל כנסת ישראל להכיר לכם תודה על עצם הבחירה שלכם, לוחמי ולוחמות צה"ל, לשרת ולהילחם, ולכולכם - פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה - על הבחירה שלכם להילחם במלחמה שאחרי המלחמה. במחלקות הפצועים - הביחד כל כך פשוט, נקי ובהיר. אין שם ציניות, רק אחווה אמיתית. הבניין הזה, שמלא בקטטות, חייב לשאוב מהפצועים ומשפחותיהם מעט מהביחד הזה. לא להירתע מלהזיז את הציניות הצידה ולפנות מקום לציונות. לשותפות הישראלית".
יותם אסבן, פצוע ראש ממלחמת "חרבות ברזל", שיתף: "הפציעה שלי, יצאתי ממנה הכי בזול שיש. בעצם התרסקה לי הגולגולת. אני תמיד אומר שאין לי זכות להתלונן, רואים את האירוע עצמו, כמה אנשים שנפלו שם. אני רואה במחלקה אנשים עם פציעות ראש. אומרים יום ההוקרה לפצועי צה"ל. אבל עיקר החשיבות הוא למי שמוקיר. לא עשיתי משהו מיוחד, יש פה פצועים מכל המלחמות - אני עוד חוליה באירוע הזה. עיקר האירוע הוא למי שמוקיר - יש פה אנשים שסוחבים את זה לכל החיים וכל אחד מאתנו צריך לשאול את עצמו איפה אני משנה מעכשיו".
ענבל נחמד, אם הפצוע עידו נחמד שעדיין לא שב להכרה מלאה, אמרה: "עם עידו יש עוד 6-8 נפגעי ראש בתת הכרה שכולם לא נשמע, ואני כאן להביע את כולם. אין רק שיקום הירואי, יש גם כאלה שעדיין שוכבים, חלקם מילואימניקים עם משפחה. חובת המדינה היא לזכור, לתת ללוחמים את כל מה שהם צריכים".