חקירתה באזהרה של הפצ"רית לשעבר החלה בימים אלה, לאחר כשלושים יום בהם שהתה באישפוז. בשיחה עם ניצב משנה בדימוס אבי וייס ביקשנו לבחון האם החקירה אינה מתקיימת לאחר שהראיות כבר מזמן אינן ניתנות לבדיקה בעקבות שיבושים כאלה ואחרים.
ניצ"מ בדימוס וייס פורס בראיון לערוץ 7 את השתלשלות פרשת הפצ"רית תוך דגש על ה"חורים" שבהם יכול היה מי שהיה מעוניין בכך לשבש את החקירה ולהעלים ראיות. "יש כמה חורים שחורים שאנחנו יכולים לדעת כמעט בוודאות מה קרה בהם", ומעיר כי עצם קיומה של החקירה מוטל בספק שכן חוות הדעת הפסיכיאטרית שקיבלה הפצ"רית לשעבר, בעייתית. את חוות הדעת הזו היא קיבלה מאדם המשוייך למחנה מתנגדי הממשלה, כך לפי פרסומיו, אומר וייס.
וייס מזכיר כי ביום ה-5.10 נכנס האלוף זיני לתפקידו כראש השב"כ, שלושה ימים לאחר מכן ניגשה קצינה שהייתה מיועדת לכהונת שופטת צבאית לבדיקת פוליגרף המתבקשת מהקידום הצפוי לה. מאחר וחוק מבקר המדינה העוסק בהגנה לחושפי שחיתויות אינו כולל אנשי צבא לא יכולה הייתה אותה קצינה לבקש הגנה מסוג שכזה, ואתמול היא הודחה על ידי הרמטכ"ל בשל מעורבותה שלה בפרשה.
לבדיקת הפוליגרף הגיעה הקצינה לאחר שהייתה בקשר עם הפצ"רית שחששה שמידע ייחשף בבדיקה, ואכן בבדיקה התבררה פרשת העברת הסרטון לא רק לחדשות 12 אלא גם לבלוגר ערבי שהפיץ את המידע ברשתות עבריות. בודק הפוליגרף עדכן את ראש השב"כ בפרטי האירוע ובכך שצמרת הפצ"ריה העבירה תצהירים כוזבים לבית המשפט ולפיהם הסוגיה נבדקה ולא נמצאו אשמים. ראש השב"כ מצא את עצמו זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד מול אירוע מורכב שכזה, ולכן פעל במתכונת המוכרת לו והעביר את המידע לראש המחלקה לביטחון מידע שעדכן מיידית את הרמטכ"ל שיצר קשר עם ראש השב"כ זיני על מנת לקבל את הפרטים במלואם.
בשלב זה הרמטכ"ל מעביר את המידע על חקירה רגישה לידיעת מפכ"ל בפגישה ביניהם ב-13 לחודש בכנסת, כך שחלפו עוד כמה ימים בהם דברים יכולים היו לקרות ומידע יכול היה לזלוג ולהגיע לידיעת הפצ"רית ומקורביה. המפכ"ל מבקש לזמן את ראש לה"ב, מני בנימין, על מנת לעדכן אותו בפרטים. למחרת היה חג ולכן לא נעשה דבר וביום ה-15 לאוקטובר עוזר הרמטכ"ל קובע פגישה ל-19 לחודש עם מני בנימין.
"במהלך הימים הללו מחליט הרמטכ"ל להתייעץ עם עורך דין חיצוני, שכנראה יש לו קשר עם היועמ"שית. עורך הדין אמר לו שצריך להפנות את העניין ליועמ"שית. ב-19 לאוקטובר הרמטכ"ל ביקש פגישה דחופה עם היועמ"שית שפגשה אותו והורתה לו שלא להעביר את המידע לאף אחד, לא למשטרה וגם לא לשר שמעליך, והנושא בטיפול שלה", אומר וייס ומציין כי בקטע הזמן הראשון לא נפתחה חקירה והייתה התברברות, כלשונו, של המידע בין בכירים עד שהיועמ"שית טענה שהנושא בטיפולה, כלומר שהיא העבירה את הסוגיה ליובל שמעוני, "תת אלוף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, יחידה חשאית שאין חוק שמגדיר את פעולותיה".
וייס מציין כי באופן תמוה ולא ברור עוברת החקירה למבנה של המלמ"ב, אותו גוף האחראי על הביטחון במשרד הביטחון, ואכן החקירה מתנהלת במבנה שאינו של המשטרה אלא של המלמ"ב ברחוב קפלן בתל אביב. אירוע שכזה נחשב בעיני וייס לבלתי מתקבל על הדעת שכן אין ליועמ"שית כל סמכות להעביר חקירות לניהול המלמ"ב, בעוד מדובר בחקירה של פרשה שחציה אזרחית וחציה צבאית, ובמציאות שכזו סמכות החקירה צריכה להיות של המשטרה בלבד, והמשטרה אמורה לקבל לידיה את החומר שנחקר במצ"ח על החלק הצבאי של הפרשה.
ממשיך נצ"מ וייס בהשתלשלות האירועים ומציין כי בעוד מתקיים דיון אם להעביר את החקירה לידי המשטרה, הגיע איתות מהיועמ"שית לראש אגף החקירות, ניצב בועז בלט, ולפיו היא מעוניינת שהחקירה תעבור לידי 433. ראש האגף מעביר את הבקשה לראש לה"ב ומציין שעליו להגיע עם מומי משולם כמי שיחקור את הפרשה. בנימין לא מקבל את ההנחיה ומבהיר שהוא יהיה זה שיחליט מי יחקור את הפרשה. הויכוח מגיע לשולחנה של היועמ"שית שקובעת את זהות החוקרים. מלמעלה ינהל את החקירה ראש אגף החקירות, רפ"ק רינת סבן תהיה החוקרת הראשית יחד עם עוד שלושה אחרים.
החוקרים החלו את החקירה באותו מבנה של המלמ"ב, מה שלדברי וייס אסור על פי החוק כיוון שבחוק ברור כיצד מתבצעות חקירות רגישות, כיצד הן מתועדות וכיוצא באלה. "ב-29 לחודש יוצאת הודעה מהיועמ"שית שמוקם צח"מ, כך שיש פער של 21 יום בין השמיני לחודש, תחילת הפרשה, ועד אז. בזמן הזה אפשר לעשות הרבה", הוא אומר ומציין דרכים שונות להעלמת ראיות מטלפונים, טאבלטים ומחשבים בלשכה.
"השיבוש הראשון מאוד קל והוא קשור לווטסאפ. יש שני קבוצות ווטסאפ, האחד הוא בענן צה"לי שמגן על מכשירי הטלפון של בכירי צה"ל, ומשם אפשר לשלוף אבל קשה להשמיד כי דרוש שיתוף פעוהל של הרבה אנשים. לעומת זאת ישנו הווטסאפ האזרחי שבו אם היא קיימה התכתבות עם היועמ"שית או עם שופטי עליון אפשר לכוון את האפליקציה כך שההודעות ייעלמו אחרי מספר מסוים של ימים, ואפשר גם למחוק את כל הקבוצה. גם אם מחקת בשרתים של ווטסאפ זה נשאר עוד שלושים יום לחרטה", אומר וייס ורומז לאותם שלושים יום שעברו במהלך אישפוזה של הפצ"רית, אך מעיר כי שלושים הימים החלו עוד כמה וכמה ימים קודם לכן.
"שיבוש שני הוא מחיקת שיחות, או דרך שופט שיוציא צו שהוא בלתי חוקי אבל כזה שכבר היה בעבר, כי השב"כ פיתח מערכת שניתן להעלים בה מספרי טלפון שלא רוצים שיהיו בדו"חות מחקרי התקשורת. אפשר לשלוף את מספרי המודיעים או עדי המדינה שלך דרך ספק התקשורת. המשטרה קיבלה את המערכת הזו וגם אנשי הסייבר שלה יכולים להעלים כך חומרים רגישים".
מוסיףוייס ומספר על מהלך תמוה נוסף: "בעוד חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים קבעה שאסור ליועמ"שית ולמשנה לפרקליט המדינה להתקרב לחקירה, כי הם הגישו תשובות שקריות לבג"ץ והם עשויים להיות מוזמנים להעיד, אבל למרות זאת, פחות משובע לאחר חוות הדעת הזו, היועמ"שית הוציאה מסמך עם 134 עמודים שיר הלל לרפ"ק רינת סבן, אותה חוקרת ראשית שאמורה לחקור אותה עצמה. אין שיבוש חמור מזה".
וייס וקובע כי הדבר החמור ביותר הוא שיש אדם אחד שאותו לא ניתקו מהחקירה על אף הקשר שיש לו לכאורה לפרשה: "נניח שהיועמ"שית והמשנה לפרקליט המדינה הורחקו מצוות החקירה, אבל יש פונקציה חשובה שלא הרחיקו מהחקירה, ראש מחלקת הסייבר, עו"ד אסף שביט, מתובעי תיקי האלפים. הוא ממשיך ללוות את יחידת הסייבר של המשטרה באופן הדוק בלי החלטה מלמעלה. הוא לא הורחק מהיחידה הזו והוא זה שאמר או אומר להם באיזו מגירה לחפש בסמרטפון של הפצ"רית ובאיזו מגירה לא לחפש... כלומר שמי שממונה על הפקת החומר מהסמרטפונים והמחשבים הוא אסף שביט שעדיין נמצא שם. את זה שר המשפטים לא פעל לנטרל", אומר וייס ומדגיש כי למעשה שביט הוא נציגה של היועמ"שית בפיקוח על פעילות רוגלות הפגסוס שהוחזר לפעילות בידי היועמ"שית לאחר שהיועמ"ש הקודם, מנדלבליט, אסר זאת. ההחלטה הייתה להחזיר את הרוגלה לפעילות בפיקוח של יחידת הסייבר. וייס רואה בכך שליטה אבסולוטית של היחידה על הראיות העשויות להפליל את היועמ"שית.
לשאלתנו אם להערכתו מתישהו המידע כולו יתנקז לכדי בירור האמת, אומר וייס כי הפרטים הללו שאותם הציג ופירט הם אותה אמת שצריכה להיחקר ולהתברר, והשאלה הגדולה היא רק מה ייעשה באותה אמת, וכאשר אחד מכסה על השני לא ניתן יהיה להגיע לחקר מלא של האמת.