הליך הגירושין הוא ללא ספק אחת הטלטלות הגדולות ביותר שאדם יכול לחוות במהלך חייו. זהו אירוע משנה חיים המשלב כאב רגשי עמוק, חששות כלכליים ואי-ודאות לגבי העתיד. אך בישראל, האתגר הזה הופך למורכב כפליים בשל המבנה המשפטי הייחודי הקיים במדינה. מי שיוצא למסע הזה ללא מפה מדויקת וללא הבנה של "כללי המשחק", עלול למצוא את עצמו אבוד בתוך סבך בירוקרטי ומשפטי שעלול לעלות לו ביוקר - הן נפשית והן כלכלית .
במאמר מקיף זה נצלול לעומקם של הדברים. נפרק לגורמים את ההבדלים הקריטיים בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה, נבין מתי באמת אישה זכאית לכתובתה (ומתי היא עלולה לאבד סכומים של מאות אלפי שקלים), ננתח את ההשלכות הדרמטיות של בגידה על התיק, ונסיים בחשיבות הקריטית של הליווי המשפטי הנכון. המטרה היא לצייד אתכם בידע ששווה כוח, כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות ברגעים הגורליים ביותר .
פרק א': המבוך הכפול - שתי ערכאות, שתי תפיסות עולם
הדבר הראשון והחשוב ביותר שכל מתגרש בישראל חייב להפנים הוא הפיצול המשפטי. מערכת המשפט הישראלית בנויה על שתי ערכאות נפרדות בכל הנוגע לדיני משפחה, ולכל אחת מהן סמכויות שונות וגישה שונה בתכלית:
- בית הדין הרבני: זוהי הערכאה הדתית. הסמכות של בית הדין הרבני היא ייחודית ובלעדית בכל הנוגע לסידור הגט עצמו (הטקס הדתי המסיים את הנישואין) ולנושא הכתובה. בית הדין פועל על פי ההלכה היהודית, המדגישה ערכים של קדושת המשפחה, צניעות ואשמה. כאן, לשאלת "מי אשם בגירושין?" יש לעיתים משקל.
- בית המשפט לענייני משפחה: זוהי הערכאה האזרחית. כאן נדונים העניינים הנלווים לגירושין - חלוקת רכוש, אחריות הורית ילדים, זמני שהות ומזונות .
- בית המשפט פועל לפי חוקי המדינה והפסיקה האזרחית, המאופיינים בגישה ליברלית ושוויונית יותר, ולרוב מתעלמים משאלת האשמה בפירוק הנישואין .
- יוער כי אף לבית הדין הסמכות לדון בכל העניינים המשפטים "האזרחיים" האחרים כגון מזונות, אחריות הורית, פרוק שיתוף ועוד ואן זה סמכותה היחידה של הערכאה האזרחית - בית משפט לענייני משפחה .
"מירוץ הסמכויות": הקרב על המגרש הביתי
המצב שבו שתי ערכאות שונות יכולות לדון באותם נושאים (כמו אחריות הורית או רכוש) יוצר תופעה משפטית המכונה "מירוץ סמכויות". הכלל הבסיסי הוא: "כל הקודם זוכה". אם הבעל מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכורך בה את ענייני הרכוש והילדים לפני שהאישה פנתה לבית המשפט, הדיון כולו יתנהל לפי הדין הדתי. לעומת זאת, אם האישה תקדים ותגיש תביעה לבית המשפט למשפחה, הדיון יתנהל שם (למעט הגט והכתובה) .
זהו לא עניין טכני בלבד. ההבדל בתוצאות יכול להיות תהומי. למשל, בית הדין הרבני עשוי לפסוק אחרת בנושאי רכוש או אחריות הורית מאשר בית המשפט האזרחי. לכן, ההחלטה היכן לפתוח את התיק היא ההחלטה האסטרטגית הראשונה והחשובה ביותר בתיק. מקרה אמיתי ממחיש זאת היטב: בעל שיזם גירושין באופן חד-צדדי והקדים להגיש תביעה ברבני, הצליח לכפות דיון בכל התיק תחת כללי ההלכה, צעד שהעניק לו יתרון דיוני משמעותי .
החוק ליישוב סכסוכים: תחנת חובה
חשוב לציין כי כיום אי אפשר "לרוץ" מיד לתביעות. החוק מחייב להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך". תקופה זו נועדה לאפשר לצדדים לנסות ולהגיע להסכמות או לשלום-בית באמצעות יחידות הסיוע, בטרם ייפתחו הליכים משפטיים אגרסיביים. רק אם הניסיון נכשל, ניתן להמשיך להגשת תביעות,
יוער כי, בפועל מי שפותח הליך י"ס - ישוב סכסוך הוא זה אשר מחליט לאחר מכן לאיזה ערכאה משפטית להגיש תביעה, יותר נכון יש לו הזכות ראשונים להגשת תביעות, רק אם חלף המועד והוא לא הגיש יכול הצד השני להגיש תביעה בכל ערכאה משפטית שיבחר אזרחי או רבני.
פרק ב': הכתובה - מיתוס מול מציאות משפטית
רבים נוטים להתייחס לכתובה כאל מסמך סמלי עתיק יומין, מעין מזכרת יפה מהחתונה. אולם, בבית הדין הרבני, הכתובה היא שטר חוב לכל דבר ועניין. זהו מסמך חוזי שבו הבעל מתחייב סכום כספי לאשתו למקרה שהנישואין יסתיימו שלא באשמתה. הסכום הזה הופך לחוב בר גבייה עם פקיעת הנישואין והוכחת טענות הכתובה על ידי האישה.
סכום הכתובה יכול להגיע למאות אלפי שקלים, והוא מהווה "רשת ביטחון" כלכלית לאישה. תביעת הכתובה מתבררת אך ורק בבית הדין הרבני, וזוהי זכותה הבלעדית של האישה. עם זאת, הזכות הזו אינה מוחלטת. ישנם מצבים מוגדרים בהלכה שבהם אישה עלולה למצוא את עצמה "יוצאת ללא כתובה". הבנת המצבים הללו קריטית לכל אישה או גבר הנמצאים בהליך גירושין .
יוער כי בעבר היה נהוג "להתפאר" ולרשום סכומי עתק בכתובת האישה, ביה"ד הרבני אינו מחייב בסכומים אלה אולם עדין מבצע חישוב כספי ומחייב את הגבר בסכומים לא מבוטלים.
מתי אישה מאבדת את כתובתה?
העיקרון המנחה הוא "אשמה". אם האישה אשמה בפירוק הבית, היא מפסידה את הפיצוי. הנה העילות המרכזיות לשלילת כתובה:
- בגידה וניאוף: זוהי העילה החמורה ביותר. אישה שקיימה יחסי אישות עם גבר זר בזמן הנישואין, והדבר הוכח, מאבדת מיד את זכותה לכתובה, ולעיתים אף נאסר עליה להינשא לבועל.
- "מעשה כיעור": לא תמיד חייבים "אקדח מעשן" או עדים למעשה הבגידה עצמו. ההלכה מכירה במושג "מעשה כיעור", התנהגות שאינה משאירה מקום רב לספק לגבי טיב הקשר עם גבר אחר. דוגמה לכך היא אישה שנצפתה מתנהלת באינטימיות מחשידה, מסתגרת עם גבר זר, או מקיימת פגישות סתר ליליות.
- במקרה שהובא בפני בית הדין, בעל הציג מעקבים ותמונות של אשתו נפגשת בחשאי עם גבר אחר. למרות שהאישה הכחישה ניאוף מלא, בית הדין קבע שמעשיה עולים לכדי "מעשה כיעור" חמור מספיק כדי לשלול ממנה את הכתובה .
- אישה "מורדת": אישה המסרבת לקיים את חובות הנישואין הבסיסיים ללא סיבה מוצדקת. זה כולל עזיבת הבית ללא הצדקה, סירוב עיקש ליחסי אישות ("מרידה"), או נטישה של חיי המשפחה. במקרה אחד, אישה שעזבה את הבית לשנה וסירבה לכל ניסיון פיוס, הוכרזה כמורדת וחויבה להתגרש ללא כתובה .
- "עוברת על דת": התנהגות המפרה באופן בוטה נורמות דתיות או מוסריות, כגון התנהגות פרובוקטיבית בפומבי או הכשלת הבעל בענייני כשרות וטהרה, יכולה גם היא להוביל לשלילת הכתובה .
מקרה להמחשה: בני זוג שהתגרשו. האישה תבעה כתובה בסך 180,000 ש"ח בטענה שהבעל יזם את הגט. הבעל, מצדו, הציג ראיות לקשר אינטימי של האישה עם עמית לעבודה. בית הדין קיבל את עמדת הבעל, קבע שהאישה בגדה, ופסק שהיא מפסידה את מלוא סכום הכתובה והתוספת. כך, ברגע אחד, נמחק פיצוי כלכלי משמעותי בשל התנהגותה .
פרק ג': בגידה - בין מוסר לכסף, בין רבני לאזרחי
נושא הבגידה הוא המקום שבו הפער בין שתי הערכאות - הדתית והאזרחית - הוא החד והדרמטי ביותר. השאלה "האם בגידה עולה כסף?" מקבלת תשובות הפוכות לחלוטין תלוי את מי שואלים.
בבית הדין הרבני: כפי שראינו, הדין הדתי רואה בבגידה חטא מוסרי כבד ("לא תנאף"). אישה שבוגדת נענשת כלכלית בצורה ישירה: היא מפסידה את הכתובה ואת זכותה למזונות אישה (התמיכה הכלכלית עד הגט). לעומת זאת, אצל הגבר המצב שונה. בעל שבגד לא מאבד אוטומטית זכויות, אך בית הדין עשוי להשתמש בחיוב הכתובה ככלי ענישה, ולחייב בעל נואף לשלם לאשתו את מלוא הכתובה כפיצוי . עם זאת, חשוב להדגיש: בתי הדין הרבניים אינם פוסקים פיצויים נזיקיים "חיצוניים" על עוגמת נפש, אלא פועלים רק בתוך המסגרת של זכויות הנישואין (כתובה ומזונות) .
בבית המשפט למשפחה: כאן התמונה שונה לחלוטין. המשפט האזרחי בישראל אימץ גישה של "גירושין ללא אשם". המשמעות היא שבגידה היא עניין שברגש ובמוסר האישי, ואין לה מקום בדיני הממון. הכלל הוא: אין ענישה רכושית על בגידה. כאשר מחלקים את הרכוש המשותף (דירה, כספים, פנסיות), בית המשפט לא ייתן שקל פחות לצד שבגד. הרכוש יחולק שווה בשווה, כאילו הבגידה מעולם לא התרחשה . גם מזונות הילדים לא מושפעים מכך, שכן הם נגזרים מצרכי הילד ולא מהתנהגות ההורה .
האם אפשר לתבוע פיצויים על בגידה? (תביעות נזיקין)
בשנים האחרונות ניסו בני זוג נבגדים להגיש תביעות נזיקין נגד בני הזוג שבגדו ונגד המאהבים, בדרישה לפיצוי על הכאב, ההשפלה ופירוק התא המשפחתי. בעבר, היו פסיקות בודדות (כמו של השופט זגורי ב-2011) שהשאירו פתח לתביעות כאלו בטענה של רשלנות או פגיעה בכבוד האדם . אולם, הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון סתמה את הגולל על כיוון זה.
בית המשפט העליון קבע חד-משמעית: בגידה אינה עילה לתביעה נזיקית. מערכת המשפט לא מוכנה להיכנס לחדר המיטות ולתרגם רגשות לכסף. בתי המשפט חוששים מ"משפטיזציה" של חיי האהבה ומגל של תביעות נקם. לכן, אי אפשר לתבוע פיצויים על עצם הבגידה, וגם תביעות נגד "הצלע השלישית" (המאהב/ת) נדחות על הסף .
החריג היחיד הוא כאשר מוכח שהבגידה כללה בזבוז כספים משותפים (למשל, הבעל קנה למאהבת מתנות יקרות מחשבון הבנק המשותף). במקרה כזה, ניתן לדרוש לקזז את הסכומים הללו בחלוקת הרכוש, אך זהו החזר כספי ולא "פיצוי" על הבגידה עצמה .
פרק ד': הקדמת תרופה למכה - הסכם ממון
אז איך בכל זאת ניתן להגן על עצמנו מפני בגידה? הכלי המשפטי היעיל ביותר הוא הסכם ממון שנערך מראש. זוגות רבים מכניסים להסכם הממון סעיף ספציפי הקובע פיצוי מוסכם במקרה של בגידה. סעיף כזה הוא חוקי לחלוטין, ובתי המשפט מכבדים אותו מכוח דיני החוזים. אם הוסכם מראש שאם אחד הצדדים יבגוד הוא ישלם לצד השני פיצוי כספי או יוותר על חלקו בדירה, בית המשפט יאכוף זאת (בכפוף להוכחת הבגידה). זהו הכלי היחיד שמאפשר סנקציה כלכלית ודאית על הפרת אמונים .
פרק ה': היתרון האנושי - למה בחירת עורך הדין היא קריטית
לאור כל המורכבות שתוארה, המאבק בין הערכאות, הניואנסים של הכתובה, והחוקים המשתנים בנושא בגידה, ברור שהליך גירושין אינו מקום לטעויות. אתם זקוקים לא רק לעורך דין, אלא לאסטרטג שמכיר את המערכת על בוריה.
מעבר למקצועיות נטו, יש גורם אחד שרבים מזניחים עד שמאוחר מדי: זמינות. משברי גירושין לא קורים בין 8:00 ל-17:00. הם מתפרצים כשהבעל פתאום לא מחזיר את הילדים במוצאי שבת, כשהאישה מגלה שהחשבון המשותף רוקן בערב חג, או כשיש אירוע אלימות פתאומי. ברגעים אלו, אם עורך הדין שלכם לא זמין, אתם לבד במערכה .
כאן בולטת ייחודיותו של עו"ד מיכה אהרוני. בניגוד למשרדים גדולים ומסורבלים שבהם הלקוח הוא לעיתים רק "עוד תיק" המטופל על ידי מתמחים, עו"ד אהרוני חרת על דגלו את ערך הזמינות האישית. לקוחותיו מספרים כי הם יכולים להשיג אותו ישירות בנייד ובוואטסאפ בכל עת, והוא זה שמטפל בבעיה באופן מיידי ואישי.
השילוב הזה - של עורך דין גירושין מנוסה עם הצלחות בתיקים מורכבים, יחד עם גישה אנושית של "כתף תומכת" ואוזן קשבת, הוא המפתח לצלוח את המשבר בשלום. כפי שהוא מעיד על עצמו: "אנחנו כאן לשירותכם כדי שתקבלו את מה שמגיע לכם , הכל עם יחס אישי, זמינות גבוהה ומקצועיות" .
סיכום: ידע הוא הכוח שלכם
הליך הגירושין הוא סערה, אבל אתם הקברניטים של הספינה הזו. הבנה של הסמכויות השונות, משמעות הכתובה והאסטרטגיה הנכונה , יכולה להיות ההבדל בין התרסקות כלכלית לבין יציאה לדרך חדשה בראש מורם. אל תתפשרו על ייעוץ משפטי בינוני, ואל תשאירו את גורלכם ליד המקרה. בחרו בעל מקצוע שרואה אתכם, שמכיר את החוק, ושיהיה שם בשבילכם כשהגלים מתחזקים .