בתחילת השנה התעורר ברשת ויכוח סוער על גובה הסכום שמצופה מאורחים להשאיר בחתונות. בשולי הדיון, היו שמתחו ביקורת על עצם הנורמה המקובלת והמובנת מאיליה להשקיע כל כך הרבה כסף באירוע שמסתכם בערב אחד בלבד. חתונה היא אירוע בודד שבא והולך, ולמה להשקיע בו כל כך הרבה ולא לשמור את הכסף להשקעה בחיים עצמם? את הביקורת על חתונות ראוותניות אפשר לקחת צעד אחד קדימה ולטעון שזה פספוס של מהות האירוע: אהבה וזוגיות נבנות לא באירוע אחד גדול, מרשים ככל שיהיה, אלא בעבודה סיזיפית ויומיומית.
אליהו הוא אחד הנביאים הסוערים בתנ"ך, והוא מייצר מגה-אירוע, מעמד ציבורי רב רושם: מעמד ההתגלות בהר הכרמל (מלכים א', פרק י"ח). המעמד מגיע בתקופת שפל מהגדולות שידע התנ"ך - עבודת הבעל היא כמעט דת רשמית בממלכת אחאב. את המעמד אליהו בונה היטב: הוא מציע לנביאי הבעל לייצר מבחן - כל אחד מהצדדים יערוך קרבן, והקרבן שייענה באש מהשמים יוכיח מי הא-לוהים. לנביאי הבעל אליהו נותן לבחור ראשונים את הפר, והוא נותן להם זמן רב לנסות לקרוא לבעל - ללא מענה. על הקרבן שלו, על המזבח וסביב המזבח אליהו שופך מים, ולאחר תפילה אחת הוא נענה מאת ה' באש. המעמד כל כך מרשים, שכל העם מכריז: "ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים".
אבל בממלכה יש מישהי אחת שלא מתרגשת. איזבל, אשת המלך שמנהלת את העניינים בפועל, שומעת על הסיפור ומאיימת על אליהו בנקמה. כאן אליהו נשבר. בפרק י"ט, פרק אחד בלבד אחרי ההצלחה הגדולה של המעמד בהר הכרמל, אליהו כבר מבקש למות ומואס בתפקידו. המשימה הייתה להחזיר את ישראל לעבודת ה'. המעמד בהר הכרמל היה הצלחה כבירה, אבל זה פשוט לא הספיק כדי לשנות את הלך הרוחות בממלכת ישראל, ואליהו מרגיש שכלום לא השתנה. פרק י"ט מתאר מעמד התגלות מיוחד נוסף, אבל הפעם זה לא מעמד ציבורי גדול אלא מעמד אינטימי מאוד - אליהו עומד מול התגלות של הקב"ה בחורב, ממש כמו משה רבנו.
יש כמה דרכים שונות לפרש מה ה' אומר לאליהו בסיפור ההתגלות בחורב. נראה שהקב"ה מבקר את אליהו, אבל השאלה על מה בדיוק. לפי כיוון אחד, הקב"ה אומר לאליהו שבאמת דרכו לא במעמדות רועשים ורבי רושם. ה' מתגלה בקול דממה דקה, וכדי לתקן את החברה ולהשיב את העם לעבודת ה', לא יעזרו מעמדות מרשימים. כדי לתקן, דרושה עבודה סיזיפית וסבלנית של חינוך דור הנביאים הבא. אבל כיוון פרשני אחר אומר שמעמד הכרמל דווקא היה הצלחה. הבעיה לא הייתה בזה שאליהו ניסה להחזיר את העם בתשובה במעמד מרשים. הבעיה הייתה דווקא בזה שאליהו התייאש אחריו. מבחינת אליהו, העובדה שאיזבל עדיין רודפת את נביאי ה' אומרת שהמעמד לא היה שווה כלום. אבל אולי היה צריך להסתכל על זה אחרת: מעמד הכרמל היה שווה, כי רבים מעם ישראל הצהירו בו על הכרתם בה'. ולמרות שאיזבל ממשיכה לנהל את הממלכה בפועל, התיקון הדתי שאליהו הוביל בכרמל - ימשיך להשפיע, והוא יתן את אותותיו בהמשך. הבעיה הייתה דווקא בנקודת המבט של אליהו, שמבחינתו זה "הכל או כלום" - והוא לא רואה את התיקון החלקי שכן קרה.
אז איך בונים - זוגיות ואהבה או עם עובד ה' - באירועים רבי רושם או בעבודה סיזיפית ויומיומית? כנראה שצודק כיוון הפרשנות הראשון, שמעמד רב רושם לעולם לא יספיק לבדו, אם הוא לא מגובה בבניין שנבנה ביסודיות צעד אחרי צעד. אבל האם זה בהכרח אומר שאין ערך גם להשקעה באירוע גדול? זה כנראה גם עניין של אופי, אבל כנראה שיש סיבה שאנשים משקיעים כל כך בחתונות שלהם. זה נותן להם משהו.
הטור מתפרסם במסגרת מיזם 'שניים ליום' שבו לומדים שני פרקי נ"ך ביום ומסיימים ביחד את התנ"ך בשנה. לחצו כאן כדי להצטרף לקבוצות הואטסאפ של המיזם. השבוע לומדים את מלכים א' פרקים ט'-כ"ב