השבת, פרשת וישב, הסיפור המרכזי הוא מכירת יוסף בידי אחיו בעמק דותן, לאורך הדורות היו גיבורי הפרשה, יוסף ואחיו, השראה למשוררים, לפזמונאים וגם למחזאים.
השיר המפורסם ביותר הוא שירה של דליה רביקוביץ 'עמק דותן', הפותח במילים 'שם מכרו האחים את יוסף לעבדות'.
את השיר הלחין שמעון ישראלי. השיר עצמו עוסק בקרב עמק דותן במלחמת ששת הימים - קרב השיריון בשיריון היחיד מול צבא ירדן באותה מלחמה, ובעצם הקרב העיקרי בין ישראל וירדן, למעט המלחמה על ירושלים שרובה התנהלה בידי לוחמי חי"ר. הקרב התחולל ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין חטיבה 45 של צה"ל בפיקודו של משה בר-כוכבא.
במהלך המערכה התחולל קרב השריון היחיד בין צה"ל לצבא הירדני במהלך המלחמה - קרב עמק דותן, שבמהלכו נקלע כח קטן של צה"ל לקרב קשה בנחיתוּת מספרית משמעותית מול חטיבת השריון 40 הירדנית. חרף הנחיתות והנפגעים הרבים הצליח צה"ל להדוף לבסוף את המתקפה הירדנית, ולאחר מכן להביס את המערך הירדני בצפון השומרון, לכבוש את מרחב שכם ולהשתלט על בקעת הירדן. שניים מגיבורי הקרב, גדי רפן וצבי סדן, שקיבלו עיטורים על גבורתם, הונצחו בשיר בשורה 'וגדי וצבי בהדר גבורתם'.
שם מכרו האחים את יוסף לעבדות
שם עלו במישור תמרות אש ועשן
ובתוך הקמה, התפרש לו הגדוד
בעמק דותן
עמק תבואות וכרם זיתים
עמק חיטה לבנה כפשתן
וגדי וצבי בהדר גבורתם
הלא שוב ניפגש, בלי קרב ובלי אש
עוד נשובה אל עמק דותן
וכל פרח שדה, אז היה מלבלב
שם חלפו העבים הצחורות לאיטן
ובכרם ממול התחפר האויב
בעמק דותן
עמק תבואות וכרם זיתים....
אז נפגע המשוריין ותאחז בו האש
ותשעת הפצועים נלכדו בביתן
שם נפלו גיבורים משריון וחרמש
בעמק דותן
עמק תבואות וכרם זיתים...
והדרך עולה שוב להר הברכה
ואדום הוא הפרי המבשיל בבוסתן
מה שלוות הדרכים, מה יפה המנוחה
לעמק דותן
השיר "עמק דותן" נכלל בתכניתה ה-ט"ו של להקת פיקוד הצפון, שעלתה לאחר מלחמת ששת הימים. שירים רבים בתכנית התייחסו לקרבות בצפון ולכיבוש רמת הגולן, ובהם שיר שכתבה המשוררת דליה רביקוביץ' לאחר שלמדה את תולדות הקרב הקשה בו נפלו 51 חיילים מחטיבה 45.
יש אומרים שלימים לא התגאתה המשוררת בכתיבתו של השיר, שנוגד לגמרי את השקפתה האנטי מלחמתית. אם כי היא לא התבטאה מעולם בנושא בנסיבות פומביות.
בין חברי הלהקה היה גם הזמר/שחקן דודו ברגר, שבהשפעת השיר שינה את שם משפחתו לדותן - ומאז נודע בשם דודו דותן.
רבקה זוהר שרה את 'קינת יעקב'
שני שירים על יוסף שרה הזמרת המפורסמת רבקה זוהר.
השיר הראשון ששרה רבקה זוהר הוא 'קינת יעקב', שכתב אורי ברזילי והלחין יהודה בדיחי. השיר מתאר את כאבו של יעקב אבינו אחרי שהאחים מביאים לו את כתונת הפסים המגואלת בדם, כשהוא כמובן לא יודע שיוסף נמכר והוא בעצם חי. יעקב משוכנע שיוסף מת. המילים, ויותר מכך המנגינה, מתארות את כאבו של יעקב הזקן:
עוד חודש חלף ועבר
מלבין אט ראשי העייף
על שפתי עוד הבכי נשבר
מדי אזכרך, יוסף
בשקוע הארץ בדמי
אני ביגון מתעטף
אשמע את קולך שוב ילדי
אראה את פניך, יוסף
כותנת פסים בידי
שיסע את פניך טורף
אלי, אלי, מי טרף את ילדי
והוא בן זקונים לי - יוסף
עוד חודש חלף ועבר
בוכה בי לבי הכואב
עוד יוקד בי הרגע המר
אבד לי לנצח יוסף
השיר השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח "דרור למנצח שיר מזמור" שהתקיים בט"ו בשבט 1971 בבניני האומה בירושלים.
רצינו לשמוע על נסיבות כתיבת השיר, אולם שני יוצריו כבר אינם עמנו. בראיון לפני 4 שנים סיפר המלחין יהודה בדיחי לעיתונאי יעקב בראון: "המילים לא היו אף פעם הצד החזק שלי אורי ברזילי המנוח, שהיה איש מערכת הביטחון ולאחר מכן מדריך נוער. הוא שמע שיש אצלי נגינות והציע שיכתוב להן מילים. בשנת 1970 כשהוכרז על פסטיבל בסגנון עדות המזרח, שלחנו שלושה שירים, כמה שהיה מותר; אחד לא צלח ושניים התקבלו. יפה ירקוני ומוטי פליישר, בשילוב של חדש עם ישן, ביצעו את 'שימני ענק' ורבקה זוהר - את 'קינת יעקב'. אני רציתי את שושנה דמארי, אבל אמרו לי שהיא לא משתתפת".
חיים חפר מעניק גירסה עברית בשנת 1970 ל"חומש לידער" שכתב איציק מענגר ב-1935
ב-1935 פירסם המשורר האידי איציק מענגר בוורשה את "חומש לידער" (שירי החוּמש), בו הוצגו גיבורי התנ"ך על שלל תכונותיהם האנושיות כשהם מתמודדים עם מצבי היום יום.
בשנת 1969 העלה "התיאטרון העממי" (א. דשא פשנל) את המופע "אברהם אבינו נגד שרה אמנו" - מעין מחזמר באידיש המורכב מאפיזודות קצרות המתארות סיפורים מן התנ"ך על פי פירושו המיוחד של איציק מאנגער ולחניו של דובי זלצר. לאחר מכן, בשנת בשנת 1970 עלה המחזמר בגרסתו העברית בתרגומו של חיים חפר ובהשתתפות: שושנה דמארי, אריה אליאס, שלמה ארצי ,עדנה לב ודובי גל.
בשנות התשעים העלה תיאטרון האידיש שפיל את המחזמר עוד פעמיים.
אבל אנחנו ביוסף הצדיק עסקינן - וכך ראה אותו, כאמור, איציק מענגר: גבר מצודד בכותנות פסים המטייל בשדרה ושובה את לב כל הנשים.
יוסף מטייל בשדרה - רבקה זוהר
בכותנת פסים בשדרת כוכבים,
מטייל לפנות ערב, יוסף לבד.
ונערות הנושאות שמשיות כחולות,
מחייכות וקורצות בעוברן לידו. היי דיידיידיי...
ולוחשת אחת: זלדה, רק הסתכלי,
הוא בחורצ'יק זהב, אין שני כמותו.
לו הייתה לי נדוניה כמו שצריך,
אז הייתי רוצה רק אותו, רק אותו.
ולוחשת שנייה: אמש בא הוא אליי,
בחלום הוא הופיע ובחשכה.
וכדי שיוכל להיכנס בקלות,
אז השארתי את דלת הבית פתוחה.
היידיידיי...
ויוסף מחייך הוא יודע יפה,
הוא גבר נאה איש צעיר ונחמד.
הוא לא פעם אחת כבר ראה את דמותו,
משתקפת אליו בבאר ובכד.
הידיידיי...
ויהא זה חלום, העיקר הוא יפה,
ובשקט צועד הוא על פני מדרכה.
כדי שלא לכבות את זהב השקיעה,
את חיוך הנערות, מיפי הפריחה.
היידיידייי...
השיר בעל 16 הלחנים
שיר על יוסף וכתונת הפסים כתב כבר במאה העשירית, בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע 1055-1140 בקירוב), משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, שנחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים. במאה ה-11 הוא כתב שיר לאביב, ובין שאר פסוקי התנ"ך שיבץ גם פסוקים מסיפור יוסף ואחיו:
השושן (כתנות פסים)
כָּתְנוֹת פַּסַּים לָבַשׁ הַגָּן
וּכְסוּת רִקְמָה מַדֵּי דִשְׁאוֹ
וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ עָטָה כָל-עֵץ
וּלְכָל-עַיִן הֶרְאָה פִלְאוֹ.
כָּל צִיץ חָדָשׁ לִזְמָן חֻדַּשׁ
יָצָא שׂוֹחֵק לִקְרַאת בּוֹאוֹ,
אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר,
מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ.
יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו
וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ
מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו
הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ.
בשיר הזה כתב ר' משה אבן עזרא כאמור שיר לאביב, שבו הוא גם מספר על המחזוריות בטבע תוך שהוא משתמש בדימויים מסיפורי התנ"ך. וכאן הוא נדרש, כאמור, בין השאר לסיפור יוסף ואחיו: "כותנות פסים" - מתוך סיפור יוסף וכתונת הפסים (בראשית ל"ז, 3);
"לפניהם שושן עבר / מלך, כי על הורם כסאו" - כיוסף, שהפך למשנה למלך פרעה ולמלך מצרים בפועל (בראשית, מ"א, 41-40, 43)
"וישנה את בגדי כלאו" - כיוסף, אשר לאחר שיצא מבור האסורים, החליף פרעה את שמלותיו לבגדי שֵׁשׁ (בראשית, מ"א, 42).
השיר נשמר במשך מאות שנים אך לא הולחן. מאז ראשית הציונות הייתה לו עדנה: מחברי ההגדות הקיבוציות גאלו את השיר והכניסו אותו להגדות הקיבוצים וכך יוצא (על פי קטלוג הספרייה הלאומית והאתר "שירה עובדת") שהשיר זכה ל -16 לחנים(!) בהם כאלה שלא הופיעו בדפוס. בין השאר הלחינו את השיר המלחינים הקיבוצניקים ראובן ירון דב כרמל, יחזקאל דורי, שמואל זוהר, מיכאל וולפה - וגם המלחינים נחומי הר ציון, ציונה לירון, ניסן כהן מלמד, אורי גבעון, צבי שרף ועוד.
אנחנו בחרנו בצמד העמרנים המבצעים לחן של מוני אמריליו שהלחין את השיר בשנת 1976 בהזמנת עודד פנחסי, איש קול ישראל שהפיק את התכנית "דו-דה-ומי עוד", שהוקדשה למשוררי תור הזהב של השירה העברית בספרד.
היוצרים האנגלים שכתבו על יוסף
בשנת 1967, במקביל לדליה רביקוביץ', נדרש לנושא גם המלחין האנגלי אנדרו לויד וובר. אנדרו לויד ובר התבקש לכתוב מחזמר למסיבת סיום בית הספר של אחיו, ג'וליאן. וובר ביחד עם חברו הפזמונאי והמחזאי טים רייס כותבים מחזמר בשם Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat - המבוסס על סיפור יוסף, ממש מרגע לידתו לרחל ועד ההתפייסות עם אחיו במצרים, ע"פ סיפור ספר בראשית.
את המחזמר היחיד על יוסף ואחיו כתבו שני יוצרים גויים. המחזמר זכה להצלחה והוצג שוב ושוב. הוא עבר עוד גלגולים שונים עד שהוצג בשנת 1982 בברודווי.
רק בעקבות הצלחתו בחו"ל, הועלה גם בארץ לראשונה המחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בשנת 1975 בתרגומו של אלכס אנסקי, ומאז הועלה עוד 9 פעמים בהרכבים שונים וכמעט גם עלה בפעם העשירית בשנת 2019 אך ההפקה בוטלה מחמת הקורונה.
אנו בחרנו בתרגומו של אהוד מנור כפי שהעלה אברהם דשא (פשנל) בשנת 1992 בכיכובם של שי זורניצר, חוה אלברשטיין ומקסים ליאונידוב.
דלת סגרו עלי - שי זורניצר וחוה אלברשטיין
מילים: טים רייס
לחן: אנדרו לויד וובר
תרגום: אהוד מנור
דלת סיגרו עלי אל תחזרו אלי
קחו את השמש כבו את האור
שימו אותי לצחוק שימו מחוץ לחוק
יום וגם לילה כסוני בשחור
לו בכלל נחשבו חיי הייתי שואל אולי
אך כל התשובות הן ביד אלוהי
דלת סיגרו עלי התאכזרו אלי
הן לעולם לא בודד ישראל
הן אדע בליבי יום יצמח מלילי
כי ארץ פורחת הבטיח הוא לי
דלת סיגרו עלי אל תחזרו אלי
קחו את השמש כבו את האור
את שמי קחו ממני ותנו לי מספר
עיזבוני לי למות ולשוב לעפר
לי אין שום ערך רק רגע מנצח
קחו כל שתרצו אל תותירו דבר
לו בכלל נחשבו חיי הייתי שואל אולי
אך כל התשובות הן ביד אלוהי
דלת סיגרו עלי...