אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת בירור. מי אנחנו, איפה הלב שלנו נמצא באמת, למרות חילוקי הדעות. נטייתם של חברי סיעת 'הציונות הדתית' בעקבות פגישתם עם רבנים בולטים בציבור הדתי לאומי לתמוך בחוק שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות והאברכים ויגייס את אלו שאין תורתם אומנותם, מהווה בשורה אדירה של אחדות השורות עבור הציבור האמוני כולו.
על פי דיווחים, במהלך הישיבה השמיעו הרבנים טענות הנשמעות זה זמן רב בציבור החרדי, אך משום מה איש לא הקדיש להן תשומת לב: הצבא אינו ערוך לקליטה של מספר גבוה של חרדים. נקודה. בנוסף טענו הרבנים כי הצבא מציב אתגרים גם בפני חיילי הציונות הדתית, בין היתר בשל שילוב נשים בצה"ל וביחידות הלוחמות, כגון בשריון ובחי"ר, מה שלטענתם מקשה עוד יותר על שילובם של החרדים בצבא.
חרף זאת, כמה מנציגי הציבור הדתיים בכנסת נוקטים באותה טרמינולוגיית שנאה ומכנים את החוק 'חוק השתמטות'. לא רק שזהו שיח מפלג, זהו גם שיח שקרי. החוק הנדון בימים אלו בוועדת החוץ והביטחון הוא חוק אמיתי, ולא בכדי הוא מזעזע את אמות הסיפים בציבור החרדי ומעורר התנגדות רבה.
אני עוקב מקרוב במשך למעלה משני עשורים אחר גדולי הדור החרדים ועמדותיהם בסוגיה. מעולם לא הובעה נכונות חד משמעית לגיוס חרדים. לפני חודשים אחדים אמר בקולו הרב משה הלל הירש, מבכירי מנהיגי הציבור החרדי, כי אם אכן המציאות תוכח כפי שהבטיח לו ראש הממשלה נתניהו - לפיה חרדי יוכל להיכנס ולצאת חרדי מהצבא - הוא יתמוך בגיוס חרדים שאינם לומדים. בפועל, בלית ברירה, הרב הירש ומנהיגים אחרים הלכו רחוק עוד יותר - ונתנו אור ירוק לחוק שיגייס למעלה מ-8000 חרדים בשנה עוד בטרם קיבלו התחייבות שהמשרתים אכן יקבלו את התנאים המותאמים לאורח חייהם.
מדוע אף גורם בעל השפעה במשרד הביטחון ובצה"ל אינו מסוגל לחתום על התחייבות שכזו? תשמעו מה אומר נציג ציבור שלא מייצג את הציבור החרדי. ח"כ אבי מעוז אמר לי השבוע כי בעיניו, חוק הגיוס - כל חוק גיוס - לא רלוונטי לפני שיעוגנו תנאי השירות בפקודות מטכ"ל.
וכך הסביר מעוז: "בכירי הצבא מבטיחים שוב ושוב בעל-פה שחרדי שיתגייס, יוכל להיכנס חרדי וגם לצאת חרדי בתום השירות, אך הצבא חייב להיות נאמן להבטחותיו. עד היום הצבא לא עיגן בפקודות מטכ"ל את תנאי השירות המותאמים לאורחות חייו של המשרת החרדי. חובת ההוכחה מוטלת על צה"ל שאכן המטרה היא לגייס חרדים לצורך שוויון בשירות ולא כדי להעביר אותם את כור ההיתוך הצה"לי ולחנך אותם מחדש - והדרך לכך היא רק בעיגון פקודות מטכ"ל!".
מעוז הוסיף: "גם אם יוקמו כמה חטיבות נפרדות לציבור החרדי - לא נפתור את הבעיה היסודית ביותר כאשר כל החלטה עקרונית תלויה ברצונם הטוב של המח"ט, אלוף הפיקוד והרמטכ"ל".
מדבריו של מעוז, כמו גם מרוח פגישת הרבנים עם סיעת הציונות הדתית, עולה אפוא כי המאבק החיוני להבטחת אורח החיים של החרדים המשרתים בצה"ל רלוונטי במידה רבה גם עבור משרתים מקרב הציבור הדתי לאומי. מעוז מסכים עם הדברים. "אני בהחלט נאבק גם עבור הציבור שאני בא מתוכו. רק לאחרונה התקבלו בלשכתי שלוש תלונות שונות של חיילים מהמגזר שלנו, תלונות רוחניות על תנאי השירות בצבא".
דרישתו של מעוז לעיגון תנאי השירות לחרדי בפקודות מטכ"ל אמורה להיות דרישה בסיסית של כל מי שחותר להגיע לפתרון אמיתי בסוגיית שילוב הציבור החרדי וגם הדתי בצה"ל. מדוע שר הביטחון והרמטכ"ל לא מקדמים את עיגון התנאים בפקודות המטכ"ל? מדוע הדרישה הזו לא עולה באופן חד משמעי על-ידי העוסקים בסוגיה? אולי כי הם לא באמת מחפשים פתרון והמצב שבו כל הצדדים מתנצחים נוח להם מבחינה פוליטית?
ייתכן מאד. אז לפחות אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא ניגרר לשיח פוליטי. נשתדל לחפש את המאחד - ולא את המפלג. כי אנשים אחים אנחנו ותורה אחת לנו.
הכותב הוא עורך השבועון בקהילה