פתאום קם אדם ומחליט שהוא כבר לא חלק מהאחים המוסלמים ומחליט ללכת, האמנם?
יו"ר מפלגת רע"ם, ח"כ ד"ר מנסור עבאס, הצהיר בראיון לתכנית "פגוש את העיתונות" ב-6 בדצמבר, כי מפלגתו הולכת להיות "מפלגה אזרחית לחלוטין, עם מוסדות נפרדים ממוסדות התנועה האסלאמית. כולל היפרדות ממועצת השורא". אז אמר.
אז מה אם ההצהרה מגיעה במקרה אחרי שנשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, הכריז שבכוונתו להוציא את האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק? אז מה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי בכוונתו להשלים מהלך דומה גם בישראל? אז מה אם מדינת ישראל נכנסת לשנת בחירות וצריך לעצב את יחסי הכוחות בפוליטיקה המקומית לקראת בריתות אפשריות, כפי שהיה בממשלת השינוי (לרעה) של "האחים היהודים" - בנט ולפיד. זהו מהלך שאמור להיות שקוף, לפחות למי שהתפקח בשנתיים האחרונות, אם לא קודם לכן.
ח"כ עבאס בסך הכל יישם את האסטרטגיה שכל ערבי מוסלמי למד מהנביא מוחמד - "תקייה". מהלך שהמערב נופל בו כל פעם מחדש כתוצאה מבורות, תמימות, יצר התאבדות או פשוט טימטום צרוף.
מדובר באחד היסודות באסלאם לפיו מותר למוסלמי להתחזות ולהטעות את אויבו, בכדי להגן על האסלאם ועל המאמינים המוסלמים מפני "כופרים".ה"תקייה" היא שם קוד הילכתי להונאה והסתרת האמת, המותרת למאמיני האסלאם שעה שידם על התחתונה. זאת במטרה לרמות את האויב, לעיתים על ידי השגת הסכם זמני, אותו מפירים כשמאזן הכוחות משתנה לטובה. כך נקט נביא האסלאם מוחמד בשנת 628 לספירה, שעה שחתם על הסכם חודאיבייה למשך עשר שנים עם בני שבט קורייש, והפר אותו שנתיים לאחר חתימתו בשנת 630 לספירה, לא לפני שטבח ביהודי ח'ייבר בחסות ההסכם.
מדובר למעשה במהלך מדיני בלתי-מחייב וצעד זמני בלבד, שאין בהפרתו משום פגיעה כלשהי בעיקרי האסלאם. ההיפך הוא הנכון, שהרי ההסכם נועד לאפשר לצד המוסלמי להתאושש ולהתגבר על תורפותיו, עד שיחסי הכוחות ייזקפו לטובתו ויוכל הוא לשוב למערכה ולהכריע את אויביו בדרכו, על פי מצוותיו ואמונתו.
לאורך ההסטוריה נהגו כך מנהיגים ערבים, שמהבולטים בהם היה חתן פרס נובל לשלום, יו"ר הרשות הפלסטינית והארכי מחבל יאסר עראפת ימ"ש, בכבודו ובעצמו. כך עשו מנהיגי החמאס בעזה, עד כי גרמו לראש אמ"ן להיות מוטרד יותר ממשבר האקלים מאשר ממחבלי החמאס. כך עשו גם האיראנים עם הסכמי הגרעין מול המערב שמסרב להבין את עיקרי האסלאם ותרבות ערב.
בקיצור- ח"כ מנסור עבאס עושה עוד סיבוב על ציבור המצביעים היהודים, שחושב שהתנתקות מתנועת האחים המוסלמים ומוסדותיהם הינה דבר של מה בכך, מעשה בר ביצוע, גם אם קצת מייגע. אפשר אולי להתנתק מאנשים, ממוסד בשם כזה או אחר, אך כיצד מתנתקים מאידאולוגיה המהווה תשתית לעצם קיומך ולמהותך כתנועה ומפלגה אסלאמית? האם יעלה על הדעת שמפלגה יהודית - ציונית שנוסדה ככזו, וצברה בשל כך מוניטין וקהל תומכים ומצביעים, תודיע ביום בהיר אחד, מפאת אילוצים אזוריים -פוליטיים, שמתנתקת היא מהתנועה הציונית, האידאולוגיה המכוננת שלה ומוסדותיה המסורתיים? תנועה אידאולוגית שפועלת כך, בוודאי כלאחר יד וללא תהליך ארוך, מובנה, סדור ועמוק - צריכה לעורר חשד ותהיות בדבר כנות כוונותיה והמשך דרכה.
בכל מקרה, אסור שהציבור בישראל ישגה שוב, ינהה אחרי ח"כ עבאס עם תקוות שווא, או יתפתה להאמין למתק שפתיו ולמראהו התמים. מדובר בפוליטיקאי ערמומי, ערבי - מוסלמי שאינו ציוני ואינו מצוי בתהליכי גיור מתקדמים. הסיכוי שזנח לחלוטין את האידאולוגיה של האחים המוסלמים שקידמה אותו עד הלום, לטובת בני הדודים היהודים, שואפת לאפס... מהכיוון של המינוס.