פנימיית אולפנת דולב, הממוקמת במרכז הארץ, היא מקום שבו נערות מכלל המגוון החברתי והתרבותי בישראל זוכות לסיוע משמעותי בשיקום אישי ובתהליך ההתמודדות עם בעיות חיים קשות.
רם פז, מנהל הפנימייה, מתארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על האתגרים וההצלחות של הפנימייה, על הדרך בה נערות בסיכון נלחמות על עתידן, ועל העבודה הקשה והמפרכת שמובילים אנשי הצוות כדי להחזיר לכל נערה את תחושת התקווה והביטחון העצמי.
"אנחנו פוגשים נערות שמתמודדות עם הפרעות אכילה, עם חרדות, נערות שהיו בעבר דרות רחוב והיו מבולבלות לחלוטין, כאלה שבאו מקהילות שבהן היו חשופות לשימוש בסמים ולעבירות פליליות", מתאר פז את הנערות שמגיעות לפנימייה.
מדובר בנערות שבסיסן בבית הוא לא תמיד מובן מאליו. לא כולן גדלו במשפחות שבהן היו להם יסודות יציבים, ולעיתים גם מבני משפחה קרובים לא יכלו לספק להם את התמיכה הנדרשת. "המטרה היא לא להחזיר אליהן אשמה או כאב, אלא לאפשר להן לפתח את התקווה", מדגיש פז ומסביר על הגישה הטיפולית המובילה את צוות אולפנת דולב, שמשתדל להעניק לנערות כלים להתמודדות עם קשיים רגשיים, עם אמונה פנימית ועם מיומנויות חברתיות שיכולות לשנות את מסלול חייהן. "יש לנו צוות של מטפלות, עובדים סוציאליים, מדריכים, ומומחים שבראש ובראשונה עוזרים להן לזהות את המטרות והחלומות שלהן".
ההגעה לאולפנה היא רק תחילת הדרך. המוסד מפעיל שתי מסגרות ייחודיות: פנימייה טיפולית ופנימייה פוסט-אשפוזית. המסגרת הטיפולית מיועדת לנערות שנפלטו מכל מסגרת חינוכית אחרת וסבלו מחרמות חברתיים, בעוד שהמסגרת הפוסט-אשפוזית קולטת נערות לאחר אשפוז פסיכיאטרי, לעיתים עם אבחנות מורכבות כמו סכיזופרניה או הפרעות אכילה מסכנות חיים. "אנחנו רוצים להחזיר לנערה את היעד, את המטרה, ולעזור לה להבין שהיא יכולה לנתב את חייה למקום אחר. אנחנו לא שופטים את העבר שלהן, גם אם היו פגיעות עצמיות".
המעטפת המקצועית בדולב היא טוטאלית. צוות רב-מערכתי הכולל פסיכיאטרית, עובדות סוציאליות, מטפלות רגשיות וצוות חינוכי, עוטף את הנערות 24/7. בתוך הפנימייה מתגוררים זוגות צעירים יחד עם בנות שירות ומדריכות, שיוצרים מודל משפחתי חם. "הן לומדות הכל - מכביסה ועד הכנת מתכונים שהן לוקחות מהרכזת לילדים שיהיו להן בעתיד", מספר פז בחיוך. "אנחנו מחזירים להן את הנורמליות, את שמחת החיים ואת סדר היום".
הראיון מקבל תפנית כואבת כאשר השיחה גולשת למחיר המלחמה. פז, שמשרת בעצמו מאות ימי מילואים, מספר על האובדן הגדול של האולפנה: סגן המנהל ורב האולפנה, הרב אבירם חריב ז"ל, אב לשישה שנפל בקרב. "הוא היה דמות ענקית עבורנו ועבור הבנות", נזכר פז בקול חנוק. "הוא היה הכתובת לכל שאלה הלכתית, אמונית או אישית. הוא חסר לנו מאוד".
פז חולק רגע מצמרר מערב יום הכיפורים האחרון - שבו שניהם היו במילואים. "התקשרתי אליו מהשטח לשאול לגבי נערה עם הפרעת אכילה, האם מותר לה לצום. שעה לפני החג, הוא נתן לי מענה הלכתי מדויק, תוך שהוא מתייעץ איתי על מצבה הרפואי. התשובה הייתה שאסור לה לצום. כשהנערה שמעה שזו פסיקה של הרב אבירם - זה הניח את דעתה. הוא תמיד אמר לי: 'כשצריך דברים לאולפנה - אני אף פעם לא עסוק'. זו הייתה הגדולה שלו".
למרות הקשיים, האובדן והעבודה התובענית, פז מלא אופטימיות וסיפוק. הקשר עם הבוגרות נמשך שנים קדימה, והצוות זוכה לראות אותן בונות בתים בישראל, רוכשות השכלה ומגשימות חלומות. "ערכנו לא מזמן שתי חתונות לבוגרות שלנו, זה היה מרגש עד דמעות", הוא מסכם. "ללטש את היהלומים האלו ולהכין אותן לעולם הגדול עם כוחות מחודשים - זו השליחות שלנו".