לקראת ימי החנוכה, יוצא הרב דוב ליאור, מגדולי הפוסקים בדור, בקריאה לעולים הרבים המתכוונים לעלות להר הבית בימי החנוכה, וחלקם לא מודעים למסלול הנכון, להקפיד מאד ללכת רק במסלול הצהוב במפה המצורפת בכתבה, ובפרט להקפיד בצד המערבי לא להתקרב למדרגות, כדי לא להיכנס לשטח העזרה.
בקריאה זו פוסק הרב שאין להסתמך לקולא בקביעת הגבולות על תשובת הרדב"ז בענין. הרב מסביר משום שבזמנו של הרדב"ז, הידע על ההר היה דל, וכעת לאחר שההר נחקר מאד בימינו, ולפנינו מידע ברור ומפורט "שלא היה ידוע בדורות הקודמים", לאחר שהדבר הוכח בספר "דברו על לב ירושלים" "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".
הרב מדגיש שקריאתו העקרונית לעלייה, היתה תמיד רק ל"בני תורה שיקפידו על כל ההלכות" ובפרט על המסלול. ורק לגברים. ומי שלא מקפיד "עדיף שלא יעלה" כי זו "מצוה הבאה בעבירה".
אך לאחר שלומדים ומקפידים על הכל "יש ענין לעלות" זה חשוב לחיזוק ריבונותינו וזה תפקיד הדור שלנו בעת הזאת בתהליך הגאולה.
הרב מחדד את ההוראה הזו בפסק לכוחות הבטחון בתפקיד הנדרשים לצורך בטחון ללכת על ה'רמה', שלאור נקודת המוצא שהנקב שבצאכרא הוא הלול של בור השיתין, ממילא נגזר מכך שקודש הקדשים ממערב לכיפה, וממזרח לכיפת השלשלת מתחיל כבר שטח "עזרת נשים" ממילא כאשר יש דילמה לשוטר היכן ללכת - יש כמה אפשרויות".
הרב ליאור לבסוף מונה את האפשרויות - או בצד המזרחי סמוך לקיר ה'רמה' המזרחי או ממערב לכיפה, אז על פי הכלל בפיקוח נפש של "הקל הקל תחילה" פוסק הרב ש"יש להעדיף את הצד המזרחי" (שהינו שטח עזרת נשים) על פני הצד המערבי (שהוא ההיכל וקודש הקדשים) כל עוד אין לזה נפקא מינה ממשית לפיקוח נפש.
