בג"ץ החליט פה אחד לבטל את החלטת הממשלה לפטר את היועמ"שית, זאת בשל החלטת הממשלה לדלג על שלבי ההיוועצות בוועדה שמינתה אותה.
האם אכן מדובר בהכרעה עניינית? על כך שוחחנו עם המשפטן, עו"ד ד"ר חיים שיין, שאינו מופתע מהחלטת בג"ץ.
"ההחלטה לא מפתיעה. היועמ"שית היא השלוחה של בית המשפט העליון כדי לנהל את מדינת ישראל. היועמ"שית לעומתית לממשלה. היא מוגדרת כיועצת לממשלה, אבל עושה את ההיפך, ואין כל הפתעה בהחלטת בג"ץ".
על קבלת ההחלטה פה אחד בקרב שבעה שופטי העליון, אומר ד"ר שיין כי אכן "היתה אשליה של מינוי שופטים שמרנים לעליון, ומתברר שלא היו דברים מעולם, והשופטים הלכאורה שמרנים הם אקטיביסטים קיצוניים. ראינו זאת גם בעניין הסבירות". שיין מדגיש כי בעיניו "לא מפתיע שההחלטה התקבלה פה אחד. הם חושבים באותה צורה, וזו אחת הסיבות לאבדן אמון הציבור בבית המשפט העליון".
"הבעיה מתחילה בכך שאין בישראל חוק מוסדר שמסדיר את עבודת היועץ המשפטי לממשלה. בזמנו הנשיא אהרון ברק קבע שהחלטות היועמ"ש מחייבות את הממשלה, זה גוף העל שמעל הממשלה, ובית המשפט העליון מנסה למסד את תפיסת העולם הזו ולהמשיך אותה בכך שהיועמ"שית היא מעל הכול".
ובאשר לטענה הלכאורה מקצועית לפיה היה על הממשלה לנקוט בדרך הסדורה לפיטורי היועמ"שית ולבקש את חוות דעתה של הועדה שמינתה אותה לתפקיד, אומר ד"ר שיין: "היו החלטות של הכנסת והממשלה על שינוי הנוהל הזה. ידוע שיש בעיה בכינוס הועדה הזו, אבל כל אלה הם עניינים פרוצדורליים שוליים לגמרי. המבחן האמיתי הוא האם היועמ"שית הזו ממלאה את תפקידה או לא. אם הממשלה מוכיחה שהיועמ"שית לעומתית לממשלה, מונעת קידום מדיניות ממשלתית, מטבע הדברים הממשלה זכאית לפטר אותה".
"בית המשפט העליון מצופף שורות יחד עם היועמ"שית שמצופפת שורות עם הפצ"רית והכול מתגלגל מסביב לאותו דבר. אני מקווה שהניסיון להחזיק בתפקיד היועמ"שית לא נועד למטרות אחרות של הטיוח והתצהירים ומה שעוד מופיע בטלפון בפרשת הפצ"רית. בית המשפט גם לא מאפשר למנות מישהו שילווה את החקירה הזו, אלא אם הוא מקובל עליהם. לכן לא מתקדמים ולא חוקרים. כך קורה גם בטירפוד חקירת הרוגלות. אם יתברר מה שקורה בחקירות הללו המדינה תרעד".
עוד שאלנו את שיין מה לטעמו על הממשלה לעשות כעת לנוכח הכרעה זו של בג"צ ותשובתו נוקבת: "אם הממשלה הייתה מקבלת את דעתי, אני טוען שאם ביהמ"ש בשבתו כבג"ץ לא מציית לחוק, אין סיבה שהממשלה תציית לבג"ץ".
"אני טוען שאנחנו כבר זמן רב בעיצומו של משבר חוקתי, למרות שלא מוכנים להודות בכך אולי בגלל שאנחנו במצב של מלחמה, אבל אנחנו במשבר חוקתי אמיתי וצריך לפעול בהתאם". משום כך, סבור שיין כי אין לציית להחלטת בית המשפט ולראות ביועמ"שית כמפוטרת. "הממשלה זכאית לייעוץ משפטי שישלב ידיים כדי להתקדם".
"יתכן שיש מקרים נדירים שיועמ"שית תבוא ותטען שהחלטה מסוימת אינה כחוק וצריך להתחשב בכך, אבל לא יכול להיות מצב של לעומתיות כזו. לכן אנחנו בעיצומו של משבר חוקתי שאולי יעמיד את מי שצריך במקומו כדי להבין שישראל היא מדינה דמוקרטית ומי שבוחר את ההנהגה שלה הם האזרחים ולא יכול להיות שביהמ"ש העליון והיועמ"שית יהיו אלטרנטיבה לאזרחי המדינה".
עם זאת מסכים שיין לכך שקיים חשש מאנרכיה ברגע בו הממשלה לא תציית להחלטת ביהמ"ש, ויתכן שזהו השיקול שמונע מראש הממשלה והשרים לנהוג באופן בו הוא סבור שנכון היה לנהוג. "החשש הזה אמיתי ונכון, וראינו מה היה בעניין הרפורמה המשפטית, אבל הציבור איבד את האמון בבית המשפט העליון. הציבור רוצה לתת ביטוי לדעות ולעמדות שלו. אמנם אנחנו בעיצומה של מלחמה בכמה חזיתות, וזה עלול להוות בעיה, ואולי זו הסיבה שהממשלה וראש הממשלה לא מעוניינים להוביל כעת משבר חוקתי, אבל לשם בית המשפט העליון מוביל. זכותה של הממשלה לקבל את הכרעת בית המשפט כדי למנוע משבר חוקתי, אבל אנחנו בעיצומו של משבר חוקתי".