ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט קיימה היום (ראשון) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, שעסק בתנאים להכרה בישיבות חרדיות ובהסרתן מרשימת המוסדות המוכרים.
על פי ההצעה, שר הביטחון יגבש רשימת ישיבות שתלמידיהן יוכלו לקבל דחיית שירות, בהתאם לאמות מידה ותנאים מוגדרים.
נקודת מחלוקת מרכזית נגעה לשאלה מי יקבל סמכות לאשר את מעמד התלמידים. בעוד הצעת החוק המקורית הציעה להעניק את הסמכות למנהל הישיבה, הייעוץ המשפטי לוועדה המליץ להקנותה לראש הישיבה, מאחר שמדובר בסמכויות מהותיות המחייבות היכרות אישית עם הלומדים.
כמו כן הומלץ להוסיף תנאי שראש הישיבה לא הורשע בעבירה פלילית החורגת מתפקידו כמנהיג מוסד חינוכי.
הדיון המרכזי עסק בשאלה מהו שיעור אי-ההתייצבות לרישום ולבדיקה רפואית שיצדיק הסרת ישיבה מהרשימה.
הייעוץ המשפטי טען כי על כל תלמיד לציית להוראות החוק, אך הודה שיהיו תלמידים בודדים שלא יתייצבו. השאלה שנדונה: האם 20% אי-התייצבות הוא השיעור המתאים או שיש להחמיר.
רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב, הסביר: "יש הרבה אנשים שאנחנו יודעים שלא לומדים. ראינו את זה כשהוצאנו צווים וראינו מי שיש לו שכר קבוע. מנגנון שמעביר אדם דרך מישהו אחראי הוא נכון, אחרת ימשיכו לבוא עם ניירות שאני לא יודע את טיבם. כך גם מי שחותם יישא בתוצאות".
המשנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בלוטנשטיין הבהיר: "משרד הביטחון לא מפקח על הישיבות, אנחנו מסתמכים על משרד החינוך. 20% זה מה שהיה מקובל עד היום ואנחנו לא חושבים שצריך להחמיר".
במהלך הדיון אמר ח"כ מאיר פרוש כי "הסנקציות כיום נועדו להרעיב את לומדי התורה. כאשר בדוח העוני תהיה עלייה במספר הילדים העניים, זה ייזקף לחובתה של היועמ"שית. לוקחים לאמא את האפשרות להכניס את הילד למעון, לא עושים את זה לילד שאבא שלו טרוריסט".