כשיצאתי מהישוב וראיתי את המפגינים עם תמונת החטוף הלוחם עז הנפש רן גואילי הי"ד שנותר בעזה הרגשתי צורך גדול לעצור ולהצטרף אליהם.
זאת, אחרי שבועות שלמים שממש הרגשתי סלידה מההפגנה שלהם כיון שלדעתי היא גורמת לעצירת המלחמה ובעצם רק מסכנת ומרחיקה את היכולת שלנו לחלץ את החטופים בדרך של כניעת המחבלים.
אולם, כיום נראה שאחרי שנתיים שהיו מחלוקות בציבור מה הדרך הנכונה לחילוץ החטופים: דיפלומטית או צבאית. הגיע זמן אחדות!
הרב קוק שואל מדוע מברכים להדליק נר חנוכה ולא להדליק נרות חנוכה? הוא מבאר שאע"פ שבעם ישראל ישנן דעות רבות שכל אחת מתבטאת בנר אחר, אולם כל הדעות הללו הן דברי אלוקים חיים והן משלימות את הפאזל הגדול שהוא עם ישראל. כאשר אנו מאוחדים באור אחד שלם שמאיר את החשיכה, זה כוחנו באחדותנו ובאור שלנו שהוא תורת נצח ישראל שעמדה לנו כל הדורות.
אין חולק בעם ישראל שאין להפסיק את הלחץ הצבאי ואין להיכנע לחמאס עד שיצא אחרון החטופים מעזה. יש לנצל את הרגע הזה ולתמוך תמיכה רחבה בממשלה שלא להסכים לאפשר לחמאס להתעצם ולא לוותר עד שאחרון החטופים יגיע לכאן.
יש להתנגד להכנסת סיוע הומניטארי ויש למנוע מהם את ההתבצרות המחודשת שלהם ברחבי רצועת עזה. כבר שבועיים אנו מתקבצים במוצאי שבת בכניסה למיתר לתמוך במשפחת גואילי האמיצה שרק דואגת לאחדות ולהוסיף כח בעם ישראל. מתפללים לנחמה עבורם ולכלל ישראל בקרוב.
כוחנו באחדותנו ויש לקרוא לכך בפה מלא כולנו יחד, והאור הגדול שלנו בעז"ה ידחה את כל החושך שמסביבנו!
הכותב הוא רב מחלקת הכשרות הר חברון ורב שכונה במיתר