במרכז מורשת בגין יוענק מחר (שלישי) פרס בגין לשנת תשפ"ו בין השאר גם לארגון 'חיבורים בחקלאות' המחבר בין משקי חקלאות למתנדבים.
על המיזם שסייע עד כה לכ-300 משקים בעזרתם של כמאה אלף מתנדבים, שוחחנו עם מנכ"ל הארגון ברכיה (ברי) רוזנברג.
"הארגון קיים כמעט עשור. עם תחילת המלחמה הארגון נרתם לסייע למאות משקים חקלאיים, הבין את גודל השעה ואת הצורך לדאוג לביטחון המזון ולפרנסתם של מאות משקים חקלאיים ומעבר לכך. גייסנו עשרות אלפי מתנדבים מהארץ ומחו"ל והם סייעו לנו מול משקים חקלאיים", מספר רוזנברג.
בדבריו מזכיר ומדגיש רוזנברג כי "בתקופה הזו התאילנדים ברחו מהארץ, הייתה בעיה של נגישות לאזורים חקלאיים בגלל המלחמה ורבים מהחקלאים היו מגוייסים. למקום הזה הארגון נרתם ועשינו עבודה שעד היום זוכה להערכה רבה. הבאנו למצב שמאפשר את המשך הקיום והתוצרת החקלאית באותם משקים".
רוזנברג מספר כי בחלק מהמקרים נדרשה הכשרה מיוחדת על מנת להשתלב בעבודות, אך בחלק מהמקרים מדובר בתחומים שדי בהם בהכשרה מינימאלית. הארגון שלו יודע להתאים בין המתנדבים למשימות. "בראשית המלחמה היה צורך בטיפול מהיר של קטיף ואריזת הסחורה כדי שהיא לא תאבד, ובהמשך תוך כדי המלחמה וגם היום חלק מהפעילות היא סיוע להרבה משקים חקלאיים", הוא אומר ומציין את "תכנית שורשים, שהיא תכנית חקלאית במכינות ובתיכונים שמגיעים למשקים קבועים ולכן יש הכשרות סדורות. אנחנו מקפידים שיהיה מדריך משלנו להכוונה יחד עם החקלאי. בנוסף, אנחנו מלמדים את הנוער על חקלאות, ציונות וערבות הדדית".
לשאלתנו אם המתנדבים הגיעו גם למטעים ושדות שהיו תחת סיכון בתקופת ראשית המלחמה , משיב רוזנברג: "היינו בכל מקום שהתאפשר מבחינה ביטחונית. נתנו מענה לכל משק שהיה לו צורך בתיאום ובבקרה מסודרת".
"חרטנו על דגלנו להתכתב עם המשימות הלאומיות. אחרי השבעה באוקטובר זה היה עניין הסיוע לענף החקלאות, ועם הזמן לקחנו תחומים נוספים. זכינו להקים בשנה האחרונה את גרעין הנח"ל הראשון עם תנועת בני עקיבא בבקעה. הקמנו גרעינים צעירים בישובים צמודי גדר בצפון, פרויקטים לשיקום בצפון ובדרום ואנחנו שותפים לעוד הרבה פרויקטים. נהיה בכל מקום בו יש משימה לאומית".
עוד שאלנו את רוזנברג את השאלה העולה לא פעם בשיחות על התגייסות התנדבותית למשימות לאומיות חשובות, האם הדברים לא אמורים להתבצע על ידי המדינה עצמה ולא בידי מתנדבים?
"אני מגיע מהעולם העסקי אחרי שנים של ניהול במערכת הבנקאית. אני מציין זאת כי בעיניי התמהיל הנכון הוא שותפות של כל המגזרים. יש מקום למדינה, יש מקום לעולם העסקי, יש מקום למגזר השלישי והמארג של כלל הגופים מביא למצב האופטימאלי שבו ניתן מענה לכל דבר. אם כל אחד יחשוב שהמשימה צריכה להגיע למישהו אחר, לא נגיע למקומות טובים. לכל אחד יש תפקיד וכל אחד יכול לעזור".
ואולי בעצם העלאת השאלות הללו על מקומה של המדינה באתגרים לאומיים מסוג זה לא נועדה אלא להתנגח במדינה וברשויותיה? על כך לא משיב רוזנברג המבקש לכבד גם את תפקיד העיתונות ולזאת הוא מוסיף וקובע כי "מבחן התוצאה הוא שקובע. התקופה הזו היא הזמן לאנשים ששמים את טובת המדינה לפני טובתם האישית ולהצמיח קומה חדשה באומה הזו. אנחנו חייבים זאת לנופלים לפצועים ולדורות הבאים. זה הזמן להתאחד ולעשות טוב".