ד"ר צבי מוזס
ד"ר צבי מוזסצילום: עצמי

הטבח הנורא בסידני הוא שלב חדש במלחמת היהודים הגדולה, אשר נפתחה ב -7.10.23 ממשיכה ב- 14.12.25 ולא ברור כיצד ואיך תתפתח או תסתיים.

לכאורה יש חמאס, חיזבאללה, סוריה ואיראן, אבל נלווה להם גל או למעשה צונמי אנטישמי נורא. כבר דווח על כך שגורמים בטחוניים מזהים שלא מדובר בצונמי רגעי או נקודתי אלא במערכה כוללת שמאחוריה עומדת מדינה, סביר להניח שקטאר, ואולי נלוות לה רוסיה וסין בעיקר כנגד ארה"ב.

זה מחייב את ישראל לקחת אחריות יהודית כוללת ולא רק מדינתית, כי ישראל היא מנהיגת היהודים בעולם ויש לה את הכלים הכי משמעותיים להתמודד עם המצב. היה נכון להכריז על מצב חירום, ולשלב מערכות הגנה במערכות התקפיות ולא רק בנשק חם. זו משימה ענקית העומדת בפתחנו, ויש להתגייס ולגייס את כל היהודים כמילואים למצב חירום שכזה.

נשמע קצת גדול ומעבר לכוחותינו, אבל מדובר במצב ומלחמת מצווה ואין ברירה. על פניו ההנהגה הכי מתאימה להתמודדות כזו היא נתניהו ודרמר, אבל נדרש גם שיתוף פעולה מצד רבים וטובים מכל המפלגות והאגפים, ומהקהילות השונות מכל העולם.

במקום להתגייס לצו 8 שכזה, החברה הישראלית שקועה במלחמות היהודים הפנימיות והקטנוניות, וקשה להאמין באיזה נושאים עוסקים בסדר היום של התקשורת והחברה הישראלית. בהבדלה משבת ליום חול אנו מקדשים "אתה חוננתנו". זו החנינה שאנו מבקשים מהקב"ה לחוכמה בינה ודעת להתמודד ולהחלץ ממצבי מצוקה כאלו.

החברה הישראלית נמצאת במצוקה מתמשכת של בעיית הביביזם והרל"ביות ,כלומר רק ביבי ורק לא ביבי. ובשיח הרעיל הזה שקענו גם בשיא המלחמה ולא ברור למה גם כעת כשישראל נמצאת בשלב ביניים, קצת הפוגה לאור הפסקות האש הזמניות. ברקע יש חשש שבכל הזירות תתלקח מלחמה קטנה או גדולה, בכל שבע החזיתות, והחזית השמינית היא האנטישמיות הגואה בכל העולם. המזרח התיכון והעולם כולו נמצאים בתקופה של שינויים גיאופוליטיים, ובמקום לנסות להבין מה קורה ואיך ולאן להנהיג ולכוון את מדינת ישראל, אנו מבזבזים זמן וכוחות על "מתנות קטנות", ו"חנינות קטנות".

נתניהו ורצוי והכרחי גם דרמר הם הצוות הכי מתאים שיש לישראל להתמודד מול הגל הגדול של טראמפ בנסיונו לשנות את המפה הגיאופוליטית במזרח התיכון ובעולם כולו. על עם ישראל להתגייס כולו בפה אחד, לאפשר להם מקום וזמן ולתת להם גיבוי פנימי גורף מקיר לקיר. היה רצוי ממשלת אחדות אבל לנוכח הנסיון הכושל בכאלו ממשלות יתכן שצריך להסתפק בהתאחדות כל הכוחות היהודיים. עם ישראל אשר הוכיח את גדלותו בשנתיים האחרונות צריך לדחוק ולדחות את בעיותיו הפנימיות, אשר יש להם חשיבות ודורשות טיפול וחיזוק נכון, אבל כל דבר בעתו ובזמנו.

כדי שזה יקרה ראשית יש להסיר את בעיית המשפט כנגד נתניהו לתת לו חנינה מופרכת משפטית ככל שתהיה על מנת לפנות לו זמן ומקום להנהיג את מלחמת היהודים. אכן נתניהו חייב לשנות את הכלל הפוליטי לפיו הוא פועל שמנהיג גדול אף פעם לא מודה ולא מתנצל על כלום. כלל בבדרך כלל יכול להיות נכון, אבל בנסיבות ההיסטוריות הנדירות בעקבות ה-7.10 הוא חייב לשנות ולהשתנות, ולהודות בתיק המתנות, לא של מילצ'ן וטאקר, אלא במתנות שנתנו לקטאר וחמאס שאפשרו את המתקפה הנוראית שלהם והמחדל הגדול של כולנו.

בקשת החנינה של נתניהו היא צורך לאומי אמיתי ולא ספין שלו כדי להסיח את הדעת מחוק הגיוס הלא פופולרי. בהעדר מערכת משפט עצמאית באמת וחכמה וגמישה מספיק להוריד משפט מיותר ומפריע כזה, נדרש הנשיא להוביל מהלך שנועד לנקות את השטח להתמודדות מוצלחת יותר. עליו לנסות לשכנע את נתניהו לממשלת אחדות של חירום יהודי "כאן ועכשיו" ולדחות את כל וועדות החקירה והסוגיות הפנימיות הבוערות לכאורה.

ממילא הבחירות מתקרבות ועד אז רצוי להגיע להישגים בתחום המו"מ עם לבנון, עסקת טראמפ בעזה בלי תורכים וללא נשק לחמאס ולא לחיזבאללה. ללוות בזהירות אבל נחישות את מהלכי טראמפ שלא תמיד מסייעים לנו. למנף את מה שמקדם את חוסנה ומעמדה של ישראל, ואחת ולתמיד לגייס אותו להבין מה האחים המוסלמים מנסים לעשות באמצעות קטאר ותורכיה. רק כך נוכל לנהל את מלחמת היהודים באנטישמיות המוסלמית והעולמית.

לא לחינם בחרו המפגעים בחג החנוכה לבצע את הטבח כדי לאותת לנו לאיזה מלחמה אנו נדרשים להתגייס. למלחמת המכבים היהודית המודרנית בעת החדשה בתיקווה להצלחה ארוכת טווח היסטורי ארוך יותר מהזמן שבו החזיקה ממלכת החשמונאים. "חנוכה שמח".