בסוף השבוע שעבר נחשפו צילומים מתוך מנהרות החמאס שבהם נצפו שישה מהחטופים שנרצחו מאוחר יותר - מדליקים נרות חנוכה בשבי.

אחד מששת החטופים שצולמו הוא רס"ר אורי דנינו הי"ד שנחטף ממסיבת הנובה. אביו, הרב אלחנן דנינו, מספר באולפן ערוץ 7 על הרגע בו נחשפו משפחות החטופים לתיעוד. "לפני שלושה חודשים הוזמנו למתקן ביטחוני של צה"ל לצפות יחד עם קצינים במשך שעות רבות, כמעט שש שעות של סרטונים שהובאו מהמנהרות. חוויה מטלטלת מאוד, מרגשת מאוד, מזעזעת ומעצימה את גודל הפספוס, גודל ההחמצה וגודל האובדן.

אלו היו ימים של עסקאות, ייתכן מאוד שהם רצו שאם תהיה עסקה וישוחררו השישה, שהיו מיועדים שלוש פעמים לשחרור, הם לא רצו שיראו אותם יוצאים בצורה מזוויעה ולכן הם גם צילמו אותם מידי יום כדי להוכיח שהם נשמרו על ידם. רואים שהסרטונים ברובם מבוימים. אני מכיר את בני. אני מזהה את המבטים שלו. אני רואה שאפילו הוא מרגיש שהוא חי בשקר תחת המצלמה", מוסיף דנינו.

בהמשך הריאיון הוא מספר על מה שריגש אותו בתיעודים. "הדלקת נרות חנוכה, קידוש בליל שבת, שירת שלום עליכם ואשת חיל, לעשות קידוש על פיתות כי אין יין וברכת המזון. יש שם דברים שאתה מבין שהזהות היהודית היא כל כך חזקה שגם 60 מטר מתחת לאדמה ובאיום מתמיד, הם לא שוכחים את הקב"ה".

דנינו מדגיש כי "נרות חנוכה אצלנו בבית מזה דורות זו שעה של תפילה. ברוב הפעמים גם בכייה ותחנונים לקב"ה. היינו מתכנסים כולנו אל מול נרות החנוכה, וגם כשאורי היה בצבא, היינו מתקשרים אליו בשיחות וידאו להדליק יחד. אנחנו לא רק שרים 'מעוז צור' ואומרים 'מזמור שיר חנוכת הבית', אלא ממשיכים לעמוד מול החנוכייה למשך דקות ארוכות וכל אחד מתפלל שנזכה למה שאנחנו מייחלים לו. אני סמוך ובטוח שהמנהג הזה עמד למול עיניו גם במנהרות ולכן רואים אותו מביט כל כך הרבה זמן בנרות כי זה מה שנהוג אצלנו".

דבר נוסף שתפס את ליבו של דנינו הייתה ברכת שהחיינו. "צריך להיות משהו אחר בשביל להצליח לברך. אני פשוט לא מצליח להבין איך אדם שנמצא בתוך מנהרה חשוכה ואפלה, בידי מרצחים, מצליח לברך 'שהחיינו וקיימנו והגיענו', ואז הבנתי שזה המשך של הברכה של 'שעשה ניסים לאבותינו'. בברכה הקודמת הוא ברך שיעשה לנו נס, אבל עד עכשיו אנחנו עדיין חיים וקיימים וזו זכות אז שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".

בהמשך הריאיון מסביר דנינו על ההחלטה לפרסם את התיעודים. "אצלי ההחלטה נבעה מהרצון לקדש שם שמיים ולהרבות הדלקת נרות חנוכה בעם ישראל. בזמן האחרון לצערי שוב חזרנו לשיח שהיה כאן עד לשבעה באוקטובר. זה כואב וצורם לראות אל מול התמונות של השישה האלה, שכל אחד הגיע ממקום אחר, וכולם שם מאוחדים. למה אנחנו צריכים להגיע לבתי העלמין והמנהרות בשביל להתאחד? זה קיים, זה אפשרי.

אני מאוד מקווה שמכאן תצא אחדות, שלא הייתה מספיק עד היום. שמכירים את האיש מקרוב ומבינים שהוא בדיוק כמוני, אין סיבה לכל ההתנגשויות ולכל הוויכוחים. זכותו של כל אדם להאמין במה שהוא רוצה להאמין, ולנו נשאר לראות איך אנחנו חיים על אותו המרחב", מוסיף דנינו.

בהתייחסות לוועדת חקירה אומר האב כי"הרבה אנשים בצמרת ההנהגה הביטחונית והמדינית הבינו את האחריות שלהם והלכו הביתה. אבל עדיין האווירה מלמעלה מתנהגת אחרת. זו אחריות קולקטיבית של כל הממשלה הזאת, של כל ראשי הצבא ומערכת הביטחון והדבר צריך להיבדק למען לא יישנה עוד. השבעה לאוקטובר 2 הוא לא דבר הזוי ולכן למען תיקון הצבא ומערכת הביטחון, גם ההנהגה המדינית צריכה להיבדק ולהיחקר מה חלקה".

"כבר לפני חודשים רבים הגעתי לשולחנו של ראש הממשלה, בשליחותו של הנשיא הרצוג, עם פשרה מנשיא בית המשפט העליון, וגם זה לא התקבל. ראיתי שיש כאן התנגשות בין שני גושים שלעולם לא ייפגשו ואני לא מצפה הרבה מהממשלה הזו. אני מאוד מקווה שכל ממשלה אחרת תעשה את עבודתה. יש מאות מנרצחי ונרצחות הנובה שההורים שלהם לא יודעים דבר על רצח בנם או בתם וזה דבר לא נורמלי. זה הדבר המינימלי שצריך עבור המשפחות האלה. אין יחס הוגן ומספיק מהנהגת המדינה למשפחות האלה", הוא מסכם.