שר החינוך יואב קיש מצהיר שיהיה מוכן ללכת לבג"ץ, אם יזדקק לכך, כדי להגן על החלטתו לאסור את כניסת אנשי "אחים לנשק" למוסדות חינוך.
"הסיבה המרכזית היא שבמערכת החינוך אנחנו מחנכים לשירות משמעותי בצה"ל, לאהבת הארץ, אהבת המדינה וחיזוק מוסדותיה. אחים לנשק פעלו לרסק את הצבא, דיברו על סרבנות והפסקת ההתנדבות, ולא חזרו בדבריהם אפילו לא בפסיק, והדבר הזה גרם בעיני לאויבים הגרועים ביותר שלנו לחשוב שהם יכולים לפגוע בנו, והם ניסו ועשו את זה בשבעה באוקטובר. אני לא אכניס את אלה שקראו לסרבנות בצורה הכי בוטה, שגרמו לאנשים לסרב להתייצב למילואים. הם לא ייכנסו לבתי הספר", מדגיש השר.
קיש גם מגיב לסרטון שלו מלפני עשור שהופץ בימים האחרונים בו הוא מדבר, לכאורה, על סרבנות בתגובה לחוק גיוס בעייתי. "אני מעולם לא קראתי לסרבנות. ההפך המוחלט. גם אז שנלחמנו על השוויון בנטל היו כאלו שקראו לסרבנות ואני אמרתי שאסור להגיע לזה. מי שמעיד על זה הוא איתי בן חורין, שבוודאי לא מאוהבי. באותו ריאיון שיקפתי את הקולות ששמעתי, אבל מלחמתי בזה, אמרתי שזה לא יקרה ושאני מתנגד לזה. עובדה שזה לא קרה אז. היום אותם קולות קיצוניים ניצחו והם מנסים לייחס לי את הסרבנות שלהם. מעולם לא קראתי לזה, לא לקחתי חלק ואני מתנגד גדול לסרבנות, אז וגם היום".
בהתייחסות לחוק הגיוס מסביר השר קיש שהוא הבין כי בכפייה לא יצליחו לגייס את החרדים. "היום יש גופים קיצוניים גם בחברה החרדית וגם בחברה החילונית שרק מנסים שזה יכשל. אני אומר בצורה הכי ברורה: בעיניי הדבר הכי משמעותי היום בחוק הגיוס זה שהוא מגיע להצבעה ומתקבל בהסכמה של החברה החרדית. הח"כים החרדים יהיו חייבים להצביע בעד, הרבנים יהיו צריכים לקרוא לגיוס משמעותי וזה בסוף מה שיביא לשינוי. אנחנו חייבים להביא אלפים רבים של חרדים לתוך הצבא, והחוק הזה מביא לשינוי תרבותי".
"אם החוק לא יכלול קריאה מלאה מצד הרבנים החרדיים שמי שלא לומד - שיתגייס, מה שלא היה מעולם, לא נראה את השינוי. לכן הדבר שבעיניי הכי חשוב זה ההבנה שהציבור החרדי משתנה ותומך בגיוס לצה"ל. עשר שנים זה לא קרה, וזה הדבר היחידי שיביא את השינוי. אם הם לא יעשו את השינוי, לא יעזור שום חוק שלא יהיה ונראה את הציבור החרדי מתנתק מהמדינה. האמירה שמי שלא לומד צריך להתגייס וההצבעה של הח"כים החרדיים תביא אלפים רבים לצבא", מוסיף השר קיש.
לקראת סיום הריאיון מתייחס השר קיש גם להחלטה לאסור הכנסת טלפונים לבתי הספר החל מהמחצית השנייה של השנה. "זה נעשה אחרי בחינה ארוכה של בירור מה המשמעות של מהלך שכזה. אנחנו רואים עלייה בחרדה, עלייה בחששות, בניתוק החברתי. הדברים האלה קורים מפעילות של ילדים מול הטלפון ולא אחד מול השני. בגיל היסודי זה קריטי. אנחנו עכשיו בוחנים גם חטיבות ביניים, אבל בסוף צריך להבין שהעולם השתנה. יש לזה הרבה מאוד טוב, ויש לזה גם הרבה רע. את הרע צריך לצמצם וזה מה שעשיתי".