האם אתם יודעים את כל הסודות שמסתתרים בשורשי החנוכה?
על מה באמת אומרים הלל בחנוכה?
- השבוע של חנוכה הוא השבוע החשוך ביותר בכל השנה, באופק שלנו, כי הימים קצרים והלילות ארוכים, ובסוף החודש, הירח הולך ונעלם! ראש חודש טבת הוא היממה החשוכה ביותר בשנה! בהמשך חודש טבת הירח מתמלא, ובסוף חודש טבת כבר מתארכים הימים.
- לכן הגמרא (עבודה זרה ח) מדברת על 8 ימי תענית של אדם הראשון על "יום שמתמעט והולך", מתוך חרדה עמוקה לעולם שהולך ונחשך, בגלל החטא - אחרי שראה אדם הראשון "יום שמאריך והולך" הבין את חוקיות הבריאה הטובה ועשה 8 ימים טובים! אחריו באו עובדי האלילים והפכו ימים אלו לחגי אש אליליים, ולפתיחת שנה חדשה.
- בדיוק בתקופה זו מסתיימת העונה של המסיק והדריכה של זיתי השמן, שמתחילה בסוכות ונגמרת בחנוכה - לכן "חג הסֻכֹּת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים ט"ז, יג), אבל 'יצהרך' ממתין עד חנוכה - זאת הסיבה שהמשנה (ביכורים פרק א', ו) קובעת, שמביאים ביכורים עד החנוכה!
שלושת האורות האלה אינם תלויים כלל בחשמונאים, והם קבועים בארצנו מטבע הבריאה - אור השמן עולה בשפל האור השנתי!
- חגי הנביא מתאר את הבצורת הקשה ואת ההכנות לבניית הבית השני בשנת 2 לדריוש - הבצורת הסתיימה כאשר גם "עץ הזית לא נשא פריו", וב-24 לחודש כסלו סיים הנביא חגי את דברו כי "מן היום הזה ומעלה" (=כ"ה בכסלו), יום ייסוד היכל ה' והתחלת בניית הבית השני, "מן היום הזה אברך" (חגי ב', טו-יט).
- הבית השני לא היה בו ארון הברית עם הלוחות והכרובים, שהיו 'הדום הרגליים' של כסא הכבוד השמימי בבית הראשון, כי קודש הקודשים נגנז עוד לפני החורבן הראשון, ונשאר גנוז (רמב"ם הלכות בית הבחירה, פרק ד', א). לכן, רק מנורת המאור "מקשה זהב" הייתה בבית השני, כביטוי להעלאת הנרות בקודש גם כאשר קודש הקודשים היה רק 'אבן השתיה', בלי הגילוי של כבוד ה' בארץ.
- חודשיים אחרי ייסוד היכל ה' כנבואת חגי הנביא, תיאר זכריה הנביא (מאמצע פרק א' עד סוף פרק ו') את אורות הבית השני בצורה של מראות מנורה! המראות מתחילים ב"סוסים אדֻמים, שְׂרֻקים ולבנים" שמתהלכים בארץ, ומסתיימים (בפרק ו') במרכבות וסוסים בצבעים דומים שמתארים את הזריחה!
בהפטרת שבת חנוכה קוראים רק את המראה המרכזי של 'המנורה' עם 'שני הזיתים' שמהם באה יציקת השמן אל המנורה, אבל אי אפשר להבין את המשמעות המלאה בלי לקרוא גם את נבואות חגי וגם את מראות זכריה עד סוף פרק ו' - (ראו מאמרי 'יום ייסוד היכל ה', באתר שלי).
שלושת האורות האלה מתחילת ימי הבית השני, קדמו לחשמונאים במאות שנים, והם מתקשרים לאורות הראשונים - הבית השני יוסד בכ"ה בכסלו, בסיום דריכת השמן עם שפל האור השנתי - הזהב המאיר בבית השני היה המנורה, ונבואות זכריה התגלו אליו במראות מנורה!
רק באור השביעי אנו מגיעים אל ימי החשמונאים -
- בספר מקבים-א (ד') מסופר איך טיהרו יהודה המקבי ואחיו את הבית מטומאת האלילות, ואיך חגגו 8 ימי חנוכה בדיוק באותו היום שבו חיללו את הקודש, שלוש שנים לפני כן! מפתיע ומזעזע לגלות שהמתייוונים בחרו לחלל את הבית ביום בו יוסד היכל ה' לפי נבואות חגי וזכריה, ולהפוך את הימים האלה לחגיגת מקדש אלילי בירושלים - כעבור שלוש שנים של מלחמות, ואחרי ארבעת הקרבות הראשונים של יהודה המקבי מול צבאות היוונים-הסלווקים, טיהרו החשמונאים את הבית, וחזרו לייסד את בית ה' בטהרה כנבואות חגי וזכריה! שנה אחר כך, כבר קבעו החשמונאים את 8 ימי החנוכה כחג קבוע לדורות.
- בחורבן הבית השני נמחקו גם כל ניצחונות החשמונאים, והמנורה הובלה לרומא עם התבליט הנורא בקשת טיטוס האויב, שהחריב את הבית השני - יהודי רומא אסרו בתוקף ללכת לראות את החורבן בקשת טיטוס, עד שקמה מדינת ישראל!
כל ימי החגיגות שנרשמו ב'מגילת תענית' התבטלו, חוץ מחנוכה ופורים (תענית יח-יט) - אבל מדוע חנוכה נשאר? הלוא כל ניצחונות החשמונאים נמחקו? זה מה שחבוי בשאלת הגמרא (שבת כא) המפורסמת, "מאי חנוכה"?! במבט של אבלות על החורבן, גם חנוכה היה אמור להתבטל, ונראה היה שהחושך ניצח - רק הזיכרון של 'נס פך השמן' שימר את ימי החנוכה, ואת אור השמן העולה בשפל האור השנתי, והחזיק את 'מעוז צור ישועתי' בכל דורות הגלויות!
והנה, רומא חרבה! גם היורשות שלה חרבו! ואנחנו זכינו לחזור לארץ אבותינו בנס המופלא של קיבוץ גלויות! אנחנו גם שרים 'מעוז צור ישועתי' על ניסי העצמאות והתקומה, ומדינת ישראל לקחה את צורת המנורה מקשת טיטוס והחזירה אותה לירושלים כסמל המדינה!
לפני שנים רבות פגשתי וברכתי בשבת אחת את הרב מרדכי ברויאר ז"ל, ואחרי אנחה סיפר לי, שמשפחתו לקחה אותו לטיול לרומא - שאלתי: 'מה ראית שם'? שאל אותי: 'מה יש בקשת טיטוס בצד השני, ממול למנורה'? אמרתי: 'לא הייתי שם, ואינני מתכוון לנסוע לשם'! אמר לי בהתרגשות עצומה שלא ראיתי כמוה: 'סוסים'! 'אני מרדכי ברויאר מירושלים עומד ברומא, ורואה שוב את מראות זכריה'!
בנבואות זכריה, הסוסים מבטאים את שלטון ה' בעולם, והמנורה בבית ה' בירושלים!
בקשת טיטוס, הסוסים מבטאים את שלטון רומא בעולם, המנורה הובלה לרומא, והיהודים בגלויות!
בשיבת ציון, הסוסים חזרו לבורא העולם השולט בהיסטוריה, והמנורה חזרה לירושלים עם מדינת ישראל כמדינת קיבוץ הגלויות, ועם ניסי העצמאות והתקומה!