גורמי המקצוע בצה"ל, במשרד הביטחון ובמשרד החינוך תמכו בהשארת ההגדרה הקיימת של "מי הוא חרדי" לצורכי גיוס, במסגרת הדיונים על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
ההגדרה, המבוססת על קריטריון חינוכי, נקבעת כ"מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18 במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי".
בדיונים הועלתה האפשרות לצמצם את ההגדרה ולדרוש שלוש שנות לימוד במקום שתיים. שי טייב, נציג צה"ל, הסביר: "אם ההבדל אינו דרמטי, יש ערך ממשי בשימור ההגדרה הקיימת, משום שהיא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי הנתונים לאורך השנים".
עו"ד מרים גראזי רוזנבאום, נציגת משרד החינוך, אמרה כי "המידע יועבר בצורה מסודרת בהתאם להגדרות שייקבעו בחוק. באשר לסוגיית הלימודים בגילאי 14-18, זו למעשה ההגדרה שהייתה נהוגה עד היום".
קובי בליטשטיין, נציג משרד הביטחון, הסביר את עמדת המשרד. "יש להותיר את ההגדרה הנוכחית. ההגדרה יוצרת איזון: חרדי שלמד שנתיים בגילאי 14-18 ויצא בשאלה עדיין ייספר כחרדי, ולעומת זאת צעיר שחזר בתשובה בגיל 18 ומתגייס לא ייספר כחרדי".
בליטשטיין הוסיף שני טעמים נוספים: "שמירה על רציפות והשוואתיות בין השנים, כפי שציין גם נציג צה"ל, והתאמה להגדרות הנהוגות גם בנציבות שירות המדינה".
ההגדרה נקבעה בסעיף 26יב של הצעת החוק.