ראש משלחת זק"א לאוסטרליה, יוסי לנדאו, קמב"ץ הארגון, מספר בראיון לערוץ 7 על ההיערכות המהירה ליציאה לאוסטרליה מיד לאחר הטבח בראשית השבוע, ועל תפקוד המשלחת בזירת האירוע.
ההודעה שקיבלו אנשי המשלחת הייתה קצרה ותכליתית. בשעה 11 בבוקר נאמר להם כי בעוד כשעתיים-שעתיים וחצי תצא הטיסה שלהם לאוסטרליה. מבלי להשאיר הודעה מסודרת בבית מיהרו אנשי הצוות לשדה התעופה. "הייתי במשרד. רצתי הביתה, זרקתי כמה דברים ורצנו לשדה. זה משהו שאין דומה ומראה שאנחנו בדרך לשליחות קודש".
כשהגיעו לאוסטרליה, לאחר טיסה ארוכה, פגשו את ראשי הקהילה ש"קיבלו אותנו בכבוד", הוא אומר ומספר על הציפייה הדרוכה בקהילה היהודית לקבלת המשלחת מישראל. "הם ממש חיכו לנו. הגענו ביום שני בערב בזמן הדלקת נרות חנוכה. נפגשנו עם ראשי הקהילה ואחר כך עם מפכ"לית משטרת אוסטרליה. שאלנו אותה אם יש עדיין גופות בשטח. ראינו התחמקות מתשובה, אבל שר המשטרה שהיה לידה אישר בחצי פה שיש עדיין גופות. נהיה לנו שחור בעיניים ואמרנו לעצמנו אוי ואבוי, חם פה, קיץ פה ולמקומיים אין את החוצפה הישראלית. הם לא יודעים לדרוש ומקבלים את הבירוקרטיה האוסטרלית כפי שהיא".
לנדאו מספר על התגובה שלהם למידע הראשוני, כאשר החלו לדרוש דרישות מקציני המשטרה ומהגורמים הרלוונטיים כאשר הנוהל האוסטרלי הוא סגירה הרמטית של כל הפארק מבלי לאפשר כניסה או יציאה מהמקום כשמסביב פטרולים של מאות שוטרים מיחידות שונות האוספים מידע לטובת חקירת האירוע. "זו הפעם הראשונה שדבר כזה קורה אצלם. אין להם מושג איך "אוכלים" דבר כזה".
בשעות הללו גייסו את מה שהוא מגדיר כ"חוצפה ישראלית" מול הגורמים השונים שלא הבינו על מה מדובר כאשר דובר איתם על מונחים כמו 'קדושת המת'. "מבחינתם אחרי כל זיהוי של המכון רפואה משפטית הם מתקשרים למשפחה ושואלים מה אתם רוצים לעשות עם הגופה, אתם רוצים לשרוף את הגופה? אין להם את הדבר הזה של קדושת המת וקדושת החיים. לחצנו מכל צד עד שהתחושה הייתה שהגיעו מים עד נפש. דיברנו עם משפחות וניסינו לעודד אותן ועשינו את העבודה המקצועית ביותר כפי שאנחנו יודעים לעשות, עמדנו בקשר עם ראשי הקהילה כאשר כל הזמן הגיעו למקום פוליטיקאים מאוסטרליה ומישראל".
כמי שהיה בתפקיד בזירות הטבח בשבעה באוקטובר בעוטף עזה, קובע לנדאו כי המראות היו דומים מאוד. "זה לא שונה. הם קוראים לזה השבעה באוקטובר שלהם, וכשנכנסנו לזירה זה היה נראה לנו בדיוק אותו דבר כמו כשנכנסנו למסיבת הנובה. הבלאגן, המראות, הדם בכל מקום, המכוניות הירויות, זה הזכיר לנו את השבעה באוקטובר".
"בצוות שלנו היו שלושה שהיו גם במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. היינו צריכים לעשות צעד אחורה כשנכנסנו, אבל מהר מאוד התאוששנו ואמרנו שאין לנו את הפריבילגיה לחזור אחורה. אנחנו פה בשביל הקהילה וכדי לעשות את המקסימום".
רק ביום שלישי בשעה תשע בלילה הגיע האישור להיכנס פנימה אל תוך הפארק. "דובר שיאפשרו לנו לעבוד רק במקום אחד בגלל הלוויה של הרב אלי שמתוכננת ליום רביעי בבוקר, אבל אמרנו שאנחנו לא מתכוונים לשאול אותם הרבה שאלות, נעשה מה שנכון ולכל היותר הם יזרקו אותנו מהזירה. לקחנו סיכון שהשתלם כי עם העיניים המקצועיות שלנו גילינו להם את מה שבמשך שלושה ימים הם לא מצאו, קליע שפגע במישהו כדי להתאים אותו לאחד הנרצחים ולפצוע אחד. מצאנו את הקליע הזה. שמעתי את הקצינים מדברים ביניהם ואומרים שיש להם עסק עם חבר'ה רציניים".
על התובנות המרכזיות אותן הוא מעלה מהאירוע הקשה, מסכם יוסי לנדאו ואומר: "אין חסינות לאף אחד מול הטרור המוסלמי. מי שחשב שפעם באוסטרליה זה לא יכול להיות, אז אנחנו צריכים להיות מוכנים בכל מקום בעולם שבו יש יהודים ואנחנו צריכים לתת כתף, ואנחנו מוכנים להשאיר את הילדים לבד ולצאת שוב למסע שאנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח לנו להתאושש ממנו ולחזור לשפיות, אחרי שנתיים, אחרי שסוף סוף התחלנו לחזור לנורמליות בזכות דברים שהארגון שלנו דואג להם. כעת אנחנו מתחילים הכול מחדש ואני מקווה מאוד שנחזור לשפיות ונורמליות בתקווה שלא יהיה הפיגוע הבא".