רס"ל מלכיה גרוס הי"ד, חבר שלי, נפל ברפיח בט"ז סיון תשפ"ד. התכתבות הוואטסאפ האחרונה ביננו הייתה על הפרק שאנחנו לומדים בתוכנית השבוע, על סיפור צרעת נעמן (מלכים ב' פרק ה).
הוא שאל אותי שאלה על הפרק, ולדעתי היא משקפת הרבה על האישיות שלו ועל האדם המיוחד שהוא היה.
בחטיבת סיפורי הנסים של אלישע, מסופר על נעמן, שר הצבא של ארם, שחלה במחלת הצרעת. הסיפור נפתח בכך שנערה ישראלית שנפלה בשבי ונמצאת אצלו מספרת שיש נביא בישראל שיכול לרפא אותו. בהמשך הסיפור נעמן מנסה להירפא על ידי הנביא: בהתחלה הוא גאוותן ולכן מסרב להצעתו של אלישע להירפא על ידי נהר הירדן הקטן והפשוט, אך לאחר שמסכים לנסות ונרפא, הוא לומד לקח ומשתנה. נעמן מבין שה' הוא הא-להים, מבקש לעבוד אותו, ומציע לאלישע לקחת ממנו מתנה כאות תודה. אלישע מסרב להפצרות בכל תוקף, אך גחזי, עבדו של אלישע, מתפתה לממון. הוא משקר לנעמן שאלישע התחרט ומבקש כסף, שומר את הכסף לעצמו וכעונש - לוקה בצרעת.
כחודשיים לפני שהוא נפל מלכיה שלח לי הודעה ושאל: "אז מה אתה אומר, למה אלישע לא ביקש מנעמן להחזיר את השבויה?". אני אודה שבזמן אמת לא התייחסתי מספיק ברצינות, לא התיישבתי באמת לחשוב על השאלה, והשבתי משהו כמו "שאלה מעניינת" וזהו.
כשהתיישבתי לחשוב על זה שוב מאז שמלכיה נפל, חשבתי שאפשר להציע כל מיני תשובות. כמו למשל שהיה חשוב שאלישע יגיד שהוא לא רוצה תמורה בשביל לחנך את נעמן באופן שלם, או שאולי ההצעה של נעמן הייתה רק לכסף וזהב שכבר יש לו שם והוא לא היה מסכים להצעות אחרות או דברים שהוא צריך לשלוח מאוחר יותר. אולי הנערה כבר השתקעה בארם והיה לה טוב, ואולי אלישע בכלל לא ידע על הנערה, שהרי נביא לא יודע הכל אלא רק את מה שה' מספר לו. כנראה שיש גם תשובות נוספות.
הסיבה האמיתית שלא באמת התיישבתי לחשוב על תשובות היא שבעיניי הנערה היא לא מוקד הסיפור. המוקד של הסיפור הוא במערכת היחסים של נעמן עם הקב"ה: בהבנה שלו, ושלנו דרכו, שיש נביא בישראל. אולי המוקד הוא ביחס הרצוי של נביא לכסף ולתאוות בצע, ואולי בדרכי פעולתם של ה' ושל הנביא שמרפאים צרעת של גאוותן באמצעות מי הירדן הפשוטים. הנערה היא דמות בלי שם, שנועדה לקדם את העלילה - היא לא מוקד הסיפור הנבואי. השאלות עליה יכולות להיות פלפול מסקרן, אבל הן לא הנושא של הפרק. הן לא מה שהנביא בא לספר לנו עליו.
אבל כשאני חוזר עכשיו לוואטסאפ עם מלכיה, אני מבין שאצל מלכיה לא היה דבר כזה. מלכיה התעקש לשאול מה עם הנערה העבריה המסכנה. כי זה היה מלכיה, אצלו אי אפשר להגיד שנערה קטנה במצוקה היא לא מוקד הסיפור. כשהוא למד, כמו כשהוא חי בעולם, הוא היה שם את הזולת במוקד הסיפור. נושא שחוזר הרבה אצל כל מי שהכיר את הנשמה הטהורה שהוא היה, היא שהצרכים של כל מי שסביבו - תמיד היו במרכז. הלוואי שזה משהו שאני אזכה לקחת איתי ממלכיה, ושנהיה כולנו קצת יותר כמו מלכיה. שנשים לב למי שבשוליים. שנחפש ונראה בכל המרחבים של החיים שלנו את מי שאולי נמצא קצת בצד, את מי שלא מספיק במוקד של הסיפור ולא שמים לב אליו, ונדאג שלא שוכחים אותו שבוי בארם.
הטור מתפרסם במסגרת מיזם 'שניים ליום' שבו לומדים שני פרקי נ"ך ביום ומסיימים ביחד את התנ"ך בשנה. לחצו כאן כדי להצטרף לקבוצות הואטסאפ של המיזם. השבוע לומדים את מלכים ב' פרקים א'-י"ד