האב השכול ד"ר אריה בכרך מתח ביקורת חריפה על מחאת הורים שכולים שהתרחשה באחת מישיבות בית המשפט במשפט נתניהו.
לדבריו, מדובר במופע מביך ובוטה שחרג מגבולות ההתנהלות הציבורית הראויה, גם כאשר קיים חוסר אמון כלפי שופטים.
"עצם הופעתו של השופט יצחק עמית בבית המשפט יש בה, לדעתי, משום ביזיון המוסד", טען בכרך, אך הדגיש כי הציבור מחויב לשמור על כבוד מערכת המשפט ואסור לו להיגרר לאותה שפה. לדבריו, קבוצה מההורים השכולים שקראה להקים ועדת חקירה ממלכתית אינה מייצגת את כלל הציבור.
לדבריו, השכול בישראל אינו תופעה חדשה, וקיים למעלה ממאה שנים מאז החלו פיגועי טרור ערבי נגד יהודים. עם זאת, לדבריו, בשנת תשפ"ה החלה מגמה חדשה - פוליטיזציה של השכול על ידי "השמאל הקיצוני, הקפלניסטים והתקשורת".
בכרך טוען כי מעורבות פוליטית זו גורמת לזילות ולפגיעה בערכים הלאומיים המלווים את זכר הקורבנות. הוא מדגיש כי יש הורים שכולים המבקשים ועדת חקירה, אולם יש להקים ועדה מאוזנת שאינה נתפסת כמוטה פוליטית.
בהתייחס לשופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בכרך טוען כי "לפלח גדול מאוד בציבור אין שמץ אמון ביצחק עמית, שהפך לפוליטיקאי שמאלני ואנטי ביבי". לדבריו, ועדת חקירה ממלכתית בהרכב שיכלול את השופט עמית לא תוכל לזכות לאמון הציבור.
עוד הוסיף בכרך כי יש לבחון את מקורות המימון של המאבקים הציבוריים, כולל אלה הקשורים להשבת החטופים ולמחאות נגד הרפורמה המשפטית. לדבריו, רק שקיפות מלאה תוכל להבהיר מיהם הגורמים הפועלים בשם "העם".