פריצת הסייבר למכשיר הטלפון של נפתלי בנט מעוררת תהיות ודאגות באשר לקלות הפריצה לכל מכשיר טלפון אחר, וממילא לחשיפת המידע האצור בתוכו. על כך שוחחנו עם מומחה לסייבר, ראש מחלקת הנדסת תוכנה בהנדסאים אריאל, מור בסן.
"המתקפה הזו נועדה להביך ולגרום לאי נעימות, להדליף מידע ונתונים שאנשים לא היו רוצים שיצאו החוצה", אומר בסן ומציין כי בעוד גופים מסוימים תוקפים וחודרים למכשירי טלפון על מנת להשיג רווח כלכלי דרך דרישת כופר, הרי שבמקרה זה אין דרישה כלכלית שכזו, מה שמלמד על המגמה לכוון את המתקפה כלפי דמות ציבורית בכירה על מנת להוכיח יכולת טכנולוגית גבוהה. משום כך הסבירות הגבוהה היא שמאחורי התקיפה ניצב גורם מדינתי.
"הנושא כעת בחקירות ובדיקות", מעריך בסן ומציין כי "בדרך כלל אנשים בתפקידים בכירים מקבלים הנחיות זהירות מגופי הביטחון כי הם יודעים שהם יותר מאוימים". בהקשר זה הוא מזכיר את הדו"ח שהונפק על ידי מייקרוסופט ופורסם לפני מספר ימים, לפיו ישראל מדורגת במקום השלישי ברשימת המדינות המותקפות בתקיפות סייבר. המלחמה העצימה את המתקפות על ישראל ומיקמה אותה בצמרת הרשימה המטרידה הזו.
על דרכי זהירות שימנעו הוצאת מידע מטלפונים, מזכיר בסן כי ישנן כמה פעולות שכאלה בהן ראוי ונכון לכל אדם, גם לא בכיר, לנקוט, אימות כפול, הגברת רמת הססמאות, זהירות מלחיצה על הודעות לא מזוהות, חשבון גיבוי וכיוצא באלה צעדים החוסכים כאב ראש מיותר בעתיד. עם זאת הוא מעיר ומציין כי בהתייחס למתקפות המופנות באופן ממוקד כלפי אישים בכירים התחכום רב יותר וממילא גם צעדי ההגנה הנדרשים מתוחכמים יותר.
מתקפות מתוחכמות יותר יכולות להיות כאלה שבהם כלל אין צורך להמתין ללחיצה של בעל הטלפון על המכשיר, ולמעשה מדובר בהשתלטות מרחוק על המכשיר, לעיתים בלי שבעליו יידע על כך. החשש מסוג כזה של תקיפות גורם לבכירים שונים להחליט שהם אינם נושאים מכשיר טלפון כלל
עם זאת, אומר בסן, גם למתקפות מתוחכמות קיימים צעדי זהירות מותאמים והם אלה שהבכירים מתבקשים לעשות בהם שימוש. לשאלתנו אודות החומרים הנוספים שיתכן ומוחזקים כעת בידי הגורם שמאחורי תקיפת הטלפון של בנט, אומר בסן כי במציאות הקיימת שבה כולנו נמצאים ברשתות ובעולם הדיגיטל, כל פניה לגופים שונים נעשית בדרכים הללו, הרי שמידע רב נצבר במכשיר הטלפון. תקוותו היא שבקבוצות הווטסאפ שנפרצו לא נכתבו פרטים ונתונים חשובים.
לזאת הוא מוסיף תזכורת ולפיה מדובר בפריצה לטלגרם ולא למכשיר עצמו, כך שהחשיפה ממוקדת ברשת ספציפית ולא מעבר לה. לשאלתנו אם פריצה לטלגרם אינה יכולה להוות המסלול דרכו יכול להגיע הפורץ גם לרשתות מקבילות בהן השתמש בעל המכשיר, משיב בסן ואומר כי אכן ישנן דרכים לנסות ולדלג מרשת לרשת וניתן לשער שהדברים מצויים כעת בחקירה.
מעבר לכך ממליץ בסן לנקוט באמצעי הזהירות הרגילים אך לא להיכנס לחרדות מסוג מתוחכם שכזה של חרדות, מאחר וכאמור מתקפות מתקדמות הדורשות משאבים והתמקדות מופעלות בעיקר כלפי אישים בכירים.