לאחר כמעט 25 שנה בתחום נראה לי שאפשר לומר בפה מלא: מגזר הסרוג, המתוק (בלי ציניות) והכי ערכי ואידאלי שיש.
המגזר הסרוג...הציונות הדתית. ובכן, צריכה לעשות באנדרסטיימנט בדק בית ענק בכל מה שנוגע לרווקים ולרווקות. וגם לגרושים. וגם לאלמנות. ה'רגילות'.
לא אלו של המלחמה שברוך ה' מרגישות עטופות ובצדק, כי לאן היינו באים אם גם הם היו חשות שאף אחד לא רואה אותם ממטר.
אני מקבל לדף שלי בפייס עשרות סיפורים מרווקים ורווקות ובעיקר מכאלו שאין להם זוגיות:
את רובם אני בוחר לא להביא. מזעזעים. מסמרי שיער. שעיקרם בדידות ותחושת שקיפות ענקית כאשר החוויה זהה:
בכל פעם שהם הולכים לבית הכנסת (ואני בכוונה לא הולך ליפול למלכודת ההכללה אז בחייאת, תחסכו לי את ה'אבל אצלנו, ברעננה שכונת יהופצץ הגבאי יצא במיזם מקסים שבו אנחנו מארחים אר הפופי"ם לארוחות שבת). אני מכיר את זה. באמת.
התגוררתי שנים כרווק בנחלאות, ויש אנשים מקסימים בבית הכנסת 'קול רינה'. גם 'במעיינות'. ובכל זאת כל מי שלא דיברתי איתו יוצא מאותה התחושה המאוד מאוד ברורה:
אם אתה רוצה שיסתכלו עליך בציבור שלנו, אז ממש עדיף לך להיות מאחז (כמו שכתבה לי לא מזמן אחת הרווקות) ולא רווקה.
כי אם אתה מאחז יקצו כספים בכדי לכבוש אותך. יפילו את הממשלה.
אם את רווקה? טוב, אנחנו סומכים עלייך שתוכלי ליפול כבר לבד...
אני יודע על יוזמות ברוכות מהשטח. אני יודע על וועדות שדנו בעניין. אני יודע על חברי כנסת שעוסקים בזה בחצי כוח. אבל להגיד לכם שנמצא מחליף לח"כ האהוב והיקר, אורי אורבך ז"ל, שנפגש איתי בכנסת ואמר לי: (לא מילה במילה) 'אם רק היינו יכולים לגרום לבחורים לצאת עם בחורות מבוגרות מהם, היינו יכולים לגרום כאן למהפך אמיתי'
אורי שהיה על העניין ודאג לתקצב ושהנושא לא ירד מסדר היום הממשלתי כי המהות החברתית שלו הייתה בנשמתו...ובכן, באמת איפה ישנם עוד אנשים כמו ההיא ההוא.
וכרגע. אין.
קיבלתי אתמול טלפון מרווקה שסיפרה לי שהיא והחברות שלה ביקשו שאכתוב על כך שעד עכשיו הם לא קיבלו ולו הזמנה אחת להדלקת נרות חנוכה.
קראתם נכון.
אחת.
ואתם יודעים מה הכי כואב?
שאותם אלו שלא הזמינו אותם לא חלילה אנשים רעים. באמת שלא. הם מסוג האנשים שיזנקו ראשונים לעבר המכוניות שלהם ויטוסו להילחם במחבלים.
בוגרי יחידות עילית. אידאליסטים. ערכיים.
אבל להזמין רווקים ורווקות או כאלו שאין להם עכשיו זוגיות להדלקת נרות? כאילו למה?
זה פשוט לא נמצא באזור חיוג שלהם.
אגב, בכל זאת אי אפשר בלי פסקה חינוכית:
אם אתם רוצים להטמיע בילדים שלכם בחנוכה ערכים אמיתיים של איכפתיות וסולידריות חברתית:
פשוט תשבו איתם ביחד ותתייעצו את מי להזמין להדלקת נרות.
תנו להם את התחושה והמודעות שהם לא לבד בעולם וגם אם הם הולכים לרדת על סופגנייה שעולה חמש מאות שקל...עדיין זה יהיה מבאס לאכול אותה אם ממש ברגעים אלו יש אדם שאוכל את הסופגניה שלו לבד.
אדם יקר נוסף שאני מכיר סיפר לי שהפסיד עשרות אלפי שקלים על מיזם בנושא ההיכרויות שהוא מקדם. וואלה? זה נראה לכם הוגן?
כי כרגע זה נראה שגם אם יש אי אלו מיזמים חשובים בארץ (ואני יודע על כמה עיריות שעושות עבודה ברוכה וחשובה מאוד לטובת הפעילויות לפופי"ם), להגיד לכם שזה נראה שהישועה תצמח מהכנסת?
ובכן...לא, היא לא.
אגב, זה לא שלרווקים ולרווקות אין כוח.
אני מכיר המון פופי"ם שמרוויחים הרבה יותר מרוב החכי"ם. מוצלחים בטירוף.
ודווקא בגלל זה הם האחרונים שייכנסו לנישת הקורבן ויתרפקו על דלתות הוועדות.
רק אל תעשו להם טובה.
אז אם תוכלו להעביר את הטור הזה לכל חבר כנסת שנושם אידאליזציה חברתית, אני יותר מאשמח להיפגש איתו ולהרים את הכפפה מתוך חשיבה משותפת.
לא עוד וועדה. לא עוד דיון. לא התחלה מתוקשרת של דיגמון עשייה בשביל הבייס והקולות אלא משהו אמיתי. מהשטח.
זה לא סוד הרי שכל שינוי אמיתי מתחיל מלמטה למעלה. מהשטח. אבל באמת, עד מתי ההתעלמות והניתוק האלו ימשיכו?
בואו ניפגש. בעיר. במאחז. במעלה יכוניהו ח או ווט אבר. איפה שבא לכם. באיזה שעה שאתם רוצים (אני מחנך, אז אשמח מעבר לשעות בית ספר...ותודה על ההתחשבות). בואו ניפגש ונתקן את העולם. עכשיו. לא כמה ימים לפני הבחירות. חג שמח גם לכם.