חנוכה מזמן לנו עיסוק כפול - בעובדות היסטוריות ובהשלכותיהן העכשוויות. הוא מאתגר, כי חלק ממהותו אינו רק מה שהיה אז, אלא בסיס ללמוד מכך מה צריך להיות היום.
יש לומר בכנות: חלק מהזרמים בעם ישראל חוגגים את חנוכה בצורה הפוכה ממש. לו יבקר אדם חיצוני בבני ברק או במאה שערים, הוא יפגוש הבנה מסוימת של חנוכה. אולם אם יבוא לציבור אחר, הוא יפגוש הבנה אחרת לגמרי, אפילו הפוכה.
בזרמים שונים של החברה היהודית מתגבשות פרשנויות כמעט מנוגדות. בציבור אחד, חנוכה מלמד כי הקב"ה עושה ניסים למי ששומר על טהרתו, כנרמז בשמן הטהור שמצאו. לשיטתם, אין בחנוכה גבורה או לחימה, אין בחנוכה קרבות בהם נלחמו נגד היוונים. כל כולו בא ללמדנו שהכול תלוי בו, ואין טעם או תועלת במעשינו. מתבוננים שעות בנרות הדולקים ומבינים שהאתגר הוא לימוד תורה וטיפוח הנשמה היתירה של עם ישראל.
אולם, המגיע לציבור אחר, ימצא חנוכה שכל עניינו הפוך. שרים בלהט "נס לא קרה לנו, פח שמן לא מצאנו" (כדברי השיר המפורסם), על כל המשתמע מכך. אנחנו חצבנו בסלע עד דם (כדברי השיר) ואין בימי החנוכה אלא ללמדנו על הערך של מאמץ אנושי. חנוכה מלמדנו שאין ניסים אלא רק עמל אנושי, וכשעמלים מתוך נחישות, מצליחים. אמנם כן, מדליקים חנוכיה, אך אין זה זכר לנס אלוקי אלא זכר למלחמה אנושית, ממנה אף אנו יכולים וצריכים ללמוד.
סוף דבר, כל ציבור מספר סיפור הפוך, שמבטא את תפיסת עולמו. אחד דבק במילים של "על הניסים" ולמד מהם כי הקב"ה הוא שעליו נאמר "רבת את ריבם, דנת את דינם" כאשר כל מטרת היוונים הייתה "להשכיחם תורתך". מכאן לעיקר, ש"באו בניך לדביר ביתך [...] והדליקו נרות בחצרות קודשיך". לעומתם, ציבור אחר רואה וזוכר רק את המלחמה של "מעטים נגד רבים". מלחמה פיזית בה הגבורה האנושית ניצחה.
ובכן, בלשון הגמרא, "מאי חנוכה"? מה באמת מהות החג? להבנתי, יש אמת חלקית גם בסיפור הראשון וגם בשני. הנס האלוקי לימד אותנו לא רק על ערך פח השמן הטהור, אלא שצדקו המעטים שיצאו לקרב פיזי נגד היוונים. הנס האלוקי בא להראות שהקב"ה תומך במעש האנושי. מחנוכה אנו למדים שבעזרתו יתברך, יוצאים למלחמה ממשית ומנצחים בה. אותם חיילים, שהדליקו נרות חנוכה ואז יצאו לקרב (הפיזי) הם דוגמה לכוחנו ולתפקידנו. לקום ולעשות, בעזרתו יתברך. כך בקרב בימינו, וכך בתש"ח עת הפלוגה הדתית הדליקה נר שני של חנוכה ואז יצאו לקרב עקוב מדם בכיס פלוג'ה, וכך בימי המכבים עצמם.
"הדברים אינם סותרים אלא להיפך. מכוח אמונתנו, אנו יוצאים (כשצריך) להילחם. מכוח אמונתנו בה' ובעזרתו, אנו בונים מדינה, מעודדים עלייה ומקימים צבא, יחד עם חלקים אחרים בחברה הישראלית. זהו המסר האמיתי של חנוכה: אמונה שמניעה למעשה, רוחניות שמתגשמת במציאות. לא רק להדליק נרות ולא רק להילחם, אלא להדליק ואז להילחם, להאמין ומכוחה לפעול. בימים ההם ובזמן הזה - עלינו לחבר בין שני הקטבים ולחיות חנוכה שלמה.
הרב יונה גודמן, סמנכ"ל חינוך, מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא