נעמי אטדגי, אם לשניים ונשואה לקצין קבע בצנחנים, מתארת בשיחה באולפן ערוץ 7 את ההתמודדות האינטנסיבית של נשות הקבע ומספרת על שגרת חיים שכוללת המון געגוע, חוסר ודאות ואתגרים יומיומיים לא פשוטים.

"בסוף כל ההתמודדות שצריכה לעבור בשניים מתרחשת ביחיד, לבד. אם זה עכשיו שבוע שלם שני ילדים חולים, וגם את חולה, אז אין מי שיטפל בך. הכל נופל עליי", היא משתפת.

לדבריה, המורכבות לא נגמרת רק בניהול הבית לבדה, אלא ממשיכה גם למערכת היחסים: "את מתמודדת עם זה, אין לך את הפנאי להתקשר אליו ולשתף אותו, כיוון שהוא לא כל כך נוכח, הוא לא כל כך זמין, הוא לא כל כך פנוי לזה בנפש".

ההתמודדות עם היעדרות ארוכה וחוסר ודאות תדיר היא חלק מהמציאות. "זה באמת אחד האתגרים הכי קשים - העובדה שאנחנו לא יודעות מה הולך להיות ביום למחרת. ברגעים היותר קשים, שאחרי שבועיים שהוא לא נמצא, הוא פתאום אומר אני לא מגיע השבת. כבר שרדת את השבועיים, וזו אכזבה, המון אכזבות".

וגם כשהוא בבית, המנוחה אינה שלמה: "הוא מגיע והוא ישן, רוב הזמן שהוא נמצא. וזה אכזבה שלנו, זה אכזבה של הילדים, זה אכזבה שלהם מעצמם, כי הם כל כך רוצים ובאמת לא מצליחים".

אטדגי מדברת על החשיבות של החיבור הרוחני והבחירה היומיומית בזוגיות: "אנחנו כל הזמן צריכים לבחור את זה ביחד. אני חושבת שאנחנו הנשים צריכות לבחור בזה באמת כל יום מחדש ולשמוח בדבר הזה, אני בוחרת בזה בשמחה. אם אני לא אהיה מחוברת ואחיה את זה ממש בתודעה שלי, אני לא אצליח".

היא מדגישה את תחושת השליחות: "אם אני לא מתחברת לזה שבזכותי ובזכות בעלי, אנחנו מחזיקים את המדינה ואת העם, אז אני לא אצליח לשרוד את היום הבא".

לדבריה, "זו זוגיות מיוחדת, זה לא זוגיות רגילה, זו זוגיות מלאה בגעגוע תמידי, קשר שהוא מאוד רוחני, הוא לא יומיומי, הוא לא טכני, הוא מאוד רוחני. זה מביא איתו את הקשיים שלו, הקונספט הזה מביא קשיים מסוימים, הוא מביא איכויות מסוימות, אני חושבת שאנחנו מאוד צריכים ללמוד כל הזמן את האיכות על פני הכמות, לדעת לצמצם את הדברים המהותיים, החשובים, הקריטיים ל-24 שעות, 12 שעות שאנחנו מקבלים אחת לשבועיים, שלושה. זה דורש, זה תמיד מביא אותנו באמת לנקודת הבחירה, אם אני בוחרת עכשיו בזוגיות הזו, בקונספט הזה, וזה באמת דורש עמל ואומץ".

בתוך כל המורכבות הזאת, קמה יוזמה שנועדה לתת מענה אמיתי - פרויקט "אשת חייל" מבית צל"ש, שפועל כבר שש שנים, ומעניק תמיכה, שייכות וכוחות מחודשים לנשות הקבע. "המטרה שלו באמת הייתה לתת כוח ומענה לנשות החיילים. ככל שעברו השנים הבינו שצה"ל בנוי מהרבה משפחות, לא רק הגברים והבינו שצריך לתת להן מענה ותמיכה".

עם פרוץ המלחמה, המיזם התרחב ונולד "בית אשת חיל" ביישוב ברקן שבשומרון - מקום פיזי שמוקדש כולו לרווחתן של נשות הקבע. "הבית הזה הוא באמת מהותו להבין שיש לך מקום לבוא להיטען, שיראו את הקשיים שאת עוברת".

בבית מתקיימות פעילויות רבות: "יש לנו לו"ז קבוע של שיעורים, שיעורי תורה, שיעורי ספורט ויוגה. מכון יופי, טיפולים נפשיים, אוכל טוב, פינת קפה תמידית. זה ממש בית מואר יפה. את מקבלת אנרגיה, כוח, לא רק פיזית".

המסר ברור: אישה חזקה - קצין חזק - צה"ל חזק. "אם האישה בוכה לגבר שלה בבית, הוא יהיה חלש יותר בשדה הקרב ואם היא מתקשרת אליו ואומרת לו תקשיב הכל טוב, זה כוחות שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר".

לדבריה, מדובר באלמנט קריטי של חוסן לאומי: "אנחנו מבינים את המשמעות של מה שזה אומר. זו לא קלישאה, זו לא סיסמה".