בתקופה של אי-ודאות כלכלית ותנודות חריפות בשווקים, השאלה "מה לעשות עם הכסף?" הופכת לקיומית עבור משקי בית רבים בישראל. בין אם מדובר בכספי פיצויים, חסכונות שנצברו בעמל רב או ירושה מפתיעה, הציבור הישראלי מחפש תשובות, אך לעיתים קרובות הולך לאיבוד בתוך ים של מושגים פיננסיים, הבטחות לתשואות דמיוניות וטרנדים מתחלפים.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30
בפרק של פודקאסט הכלכלה החדש "נקודת זינוק", המשותף לערוץ 7 ולקבוצת "goola", צולל המנכ"ל ומייסד הקבוצה, קובי דהאן, אל נבכי עולם ההשקעות יחד עם מאיר מור יוסף, מומחה השקעות ותכנון פיננסי עתיר ניסיון.
השיחה בין השניים מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של ניהול ההון האישי ומנפצת כמה מהמיתוסים הגדולים ביותר שגורמים לישראלים להפסיד כסף - או גרוע מכך, לא להרוויח אותו כלל.
מור יוסף, בן 49 תושב נס ציונה, מביא עמו לשולחן הדיונים פרספקטיבה של 22 שנים בשוק ההון. כמי שכיהן כמנכ"ל בתי השקעות וניהל תיקים, קרנות גידור וקרנות נאמנות, הוא מכיר את המערכת הפיננסית על בוריה. בעשור האחרון בחר להתמקד בליווי אישי של עסקים ומשפחות בניהול ההון האישי, מהלך שמאפשר לו לראות את התמונה המלאה של המשקיע הישראלי הממוצע.
בפתח השיחה, מבקש מור יוסף לערער על ההנחה הרווחת בקרב רבים, הסבורים כי עולם ההשקעות שייך לבעלי הון בלבד או למומחים לדבר. לתפיסתו, כל אזרח בישראל הוא משקיע, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לאו. "כולנו בעצם משקיעים - נרצה או לא נרצה", מסביר מור יוסף בנחרצות. "לכולם יש קרן פנסיה, קרן השתלמות, אפילו חשבון בבנק. לכל אחד יש את ההשקעה שלו - בין אם היא מסוכנת או יציבה".
השלב הראשון בכל תהליך של תכנון פיננסי, כפי שמתאר זאת מור יוסף, אינו מתחיל בבחירת מניה כזו או אחרת, אלא במיפוי קר ומדויק של המצב הקיים. בדומה להליך רפואי, שבו לא ניתן לתת אבחנה ללא בדיקות מקדימות, כך גם בעולם הכסף. דהאן ממשיל זאת למטופל המגיע לרופא ונדרש לבצע בדיקות דם וצילומים לפני קבלת מרשם. מור יוסף מסכים ומדגיש כי המיפוי חייב לכלול את הכל - מה יושב בחשבון העובר ושב, מה נצבר בקרנות הפנסיה וההשתלמות, ואיזה נכסים נוספים קיימים.
רק לאחר הבנת נקודת המוצא, ניתן לגשת לשלב הקריטי הבא: הגדרת המטרות. "לא משנה איזה השקעות, לא משנה באיזה גיל, ולא משנה מה המצב המשפחתי, לכל אחד יש את המטרות והיעדים האישיים שלו", מדגיש מור יוסף ומבהיר כי מכאן נגזרת כל אסטרטגיית ההשקעה - טווחי הזמן, רמת הנזילות הנדרשת והחשוב מכל: רמת הסיכון.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30
אחת הנקודות המרכזיות שעולות בראיון היא הפסיכולוגיה של ההשקעה. מור יוסף מתאר מציאות שבה השקעה יכולה להיות "מצוינת על הנייר", אך הרסנית עבור המשקיע הספציפי אם היא אינה תואמת את אופיו. הוא נותן דוגמה ללקוח המוגדר כ"סולידי", שאינו מסוגל להתמודד עם התנודתיות של שוק ההון. במקרה כזה, גם אם התשואה הפוטנציאלית בשוק ההון קוסמת, היא הופכת ללא רלוונטית אם היא מדירה שינה מעיני המשקיע.
אך מה עושים אותם אנשים שחוששים להיכנס למים העמוקים כי אין בידם סכומים גדולים? מור יוסף הודף את החשש הזה ומבהיר כי עולם ההשקעות פתוח החל מהשקל הראשון. לדבריו, גם משפחה שמרוויחה שכר ממוצע ומצליחה לייצר עודף תזרימי של 500 שקלים בחודש, יכולה וחייבת להתחיל לבנות את עתידה. "ה-500 שקלים האלה בחודש - עם ריבית דריבית, במשך 20 שנה הופכים להיות מאות אלפי שקלים", הוא מציין. המסר הוא שהזמן הוא המשאב היקר ביותר של המשקיע, והתחלה מוקדמת, גם בסכומים קטנים, היא המפתח לצמיחה. דהאן מוסיף לכך את המימד המנטלי, ומשווה את החיסכון לאימון ספורט - מדובר ב"שריר" שיש לאמן. ברגע שמתחילים, התיאבון נפתח, והרצון להגדיל את החיסכון צומח באופן טבעי ככל שרואים את התוצאות מצטברות.
בלב הראיון פורש מור יוסף את משנתו לגבי מבנה התיק האידיאלי למשפחה הישראלית ומחלק את עולם ההשקעות לשלושה טווחי זמן עיקריים, שלכל אחד מהם מאפיינים ומוצרים שונים. הטווח הקצר מיועד ל"קרן חירום" או לרכישות צפויות בשנה הקרובה, ושם ההשקעה חייבת להיות סולידית ונזילה לחלוטין, כמו פיקדונות או קרנות כספיות.
הטווח הבינוני (3-7 שנים) מאפשר שילוב של שוק ההון והעולם האלטרנטיבי (נדל"ן, אשראי, קרנות גידור), ואילו הטווח הארוך - בדגש על פנסיה וקרנות השתלמות - הוא המקום שבו ניתן לקחת סיכונים מחושבים מתוך הבנה שהשוק, לאורך זמן, נוטה לעלות.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30
השניים גם דנים בנהירה ההמונית של הישראלים אל מדד ה-S&P500 האמריקאי. מור יוסף מצנן את ההתלהבות ומציג נתון היסטורי שרבים נוטים לשכוח או כלל לא מכירים: "אם נבחן את התשואה שלו, משנת 2000 עד 2013, התשואה אפס. כלומר, אנשים שהשקיעו בשנת 2000 סכום כסף מסוים, התחילו לראות ממנו תשואה החל מ-2013". הוא משווה זאת לקרנות ההשתלמות בישראל באותה תקופה, שעשו תשואות של כ-180-190 אחוזים, ומדגיש את הסכנה שבהיצמדות לאפיק השקעה בודד, פופולרי ככל שיהיה.
השנה האחרונה, לדבריו, מספקת הוכחה נוספת לחשיבות הפיזור: בעוד שה-S&P500 עלה יפה דולרית, התחזקות השקל מחקה כמעט את כל הרווח למשקיע הישראלי, בעוד שהבורסה בתל אביב הניבה תשואות גבוהות משמעותית.
לקראת סיום, המסר של מור יוסף חד וברור: אין "השקעה טובה" אחת שמתאימה לכולם. השאלה "איזו השקעה טובה יש לך לתת לי?" היא, לדבריו, טעות יסודית שמתחילה מהאמצע במקום מההתחלה.
השקעה נכונה היא חליפה התפורה למידותיו של המשקיע, המשלבת פיזור רחב בין מניות, אג"ח, השקעות אלטרנטיביות ושוק מקומי מול עולמי.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30