בעולם שבו הביטחון התעסוקתי הופך לזיכרון רחוק ותוחלת החיים רק מתארכת, שכבת הגיל של בני ה-40 וה-50 מוצאת את עצמה בצומת דרכים פיננסי קריטי. זהו השלב שבו הילדים מתחילים להתגבר, הקריירה מגיעה לשיאה והמילה "פנסיה" מפסיקה להיות מושג ערטילאי והופכת ליעד מוחשי ומתקרב.
בפרק בפודקאסט "נקודת זינוק" מבית ערוץ 7 ו-"goola", העוסק בעולמות התכנון הפיננסי, שרטט מאיר מור יוסף, מומחה להשקעות ותכנון פיננסי, את המפה המדויקת להתנהלות כלכלית נבונה בעשורים המכריעים שלפני הפרישה.
הוא הסביר מדוע התפיסה המסורתית של הסתמכות על קרן הפנסיה בלבד אינה רלוונטית עוד, וכיצד ניתן לייצר מנגנוני הגנה וצמיחה שיאפשרו פרישה בכבוד, ואף פרישה מוקדמת.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30
נקודת המוצא של הדיון היא ההבנה כי המוצר הפנסיוני הקלאסי, טוב ככל שיהיה, זקוק לחיזוקים משמעותיים. מור יוסף מדגיש כי לא מדובר רק בצורך להגדיל את הסכום, אלא בשינוי תפיסתי לגבי אופן ניהול הנכסים שנצברו לאורך השנים. "התחום הפנסיוני לרוב לא יספיק. אנחנו ממפים ורוצים לראות מה יש בגיל 50 - בפנסיה, כמה בבנק, בהשקעות".
הצורך במיפוי נובע גם מהשינויים הדרמטיים בשוק העבודה. אם בעבר עובד היה נכנס למקום עבודה ויודע שיצא ממנו לפנסיה עם שעון זהב, היום המציאות כאוטית הרבה יותר. פיטורים בגיל 58 הם תרחיש ריאלי, והצורך לייצר "רזרבה" למקרי קיצון הוא הכרחי.
אחת הנקודות המעניינות שעלו בשיחה היא הקונספט של "פנסיית גישור" עצמאית. מדובר למעשה ביצירת מקור תזרימי שיגשר על הפער שבין מועד הפרישה בפועל (שיכול להיות מוקדם, מרצון או מאילוץ) לבין הגיל שבו ניתן או כדאי להתחיל למשוך את קצבת הפנסיה הרשמית. מור יוסף מסביר כי "הגיל שאפשר בעצם לקבל, בגלל קצבת פנסיה זה שישים. זה אמנם פחות משתלם, אבל זה קורה".
כדי לאפשר את הגמישות הזו, נדרש תכנון שבו הכסף לא רק "יושב" אלא עובד ומייצר תזרים. כאן נכנסת לתמונה הפסיכולוגיה של המשקיע המבוגר. אנשים בגילאי 50 פלוס הם לרוב למודי ניסיון, ולעיתים גם למודי משברים. "הם מחפשים לא דווקא הרפתקאות יותר מדי גדולות", מציין מור יוסף, אך מדגיש כי הזהירות לא צריכה לבוא על חשבון הצמיחה.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30
האתגר הגדול ביותר בניהול תיק השקעות בגילאים הללו הוא ההתמודדות עם סכומים חד-פעמיים גדולים, כמו ירושות או פיצויים, שמגיעים לפתע לידיים לא מנוסות. ההיסטוריה הפיננסית הישראלית מלאה בסיפורים על אנשים שאיבדו את כל עולמם בהשקעות מפוקפקות רגע לפני הפרישה.
מור יוסף מזהיר מפני התפתות להצעות נוצצות ללא כיסוי ומדגיש את החשיבות של עבודה עם גופים מפוקחים. הפתרון שהוא מציע טמון במילה אחת שחזרה שוב ושוב במהלך הראיון: אלטרנטיבי. הכוונה היא להשקעות שאינן נסחרות באופן ישיר בבורסה - כמו נדל"ן, קרנות אשראי, תשתיות ועוד - אשר מספקות פיזור וקורלציה נמוכה לשוק ההון התנודתי.
רבים נרתעים מהמילה "אלטרנטיבי" ומשייכים אותה לסיכון גבוה או לחוסר שקיפות, אך מור יוסף עושה סדר ומסביר כי מדובר ברכיב בסיסי בתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים הגדולים ביותר. "היום בערך 20% מהגופים המוסדיים, או 20% מתוך קרן הפנסיה, אלא אם כן בחרתם מסלול S&P, מושקע באלטרנטיבי", הוא חושף. ההיגיון ברור: כאשר שוק המניות בעייתי, ההשקעות האלטרנטיביות אמורות לספק את העוגן היציב. הדוגמה המובהקת לכך היא שנת 2022, שנה שהוגדרה כקטסטרופלית למשקיעים הסולידיים בשל ירידות חדות הן במניות והן באגרות החוב. ""קרן אשראי שבשנת 2022 הכל ירד, עלתה בשיעור של שישה או שבעה אחוזים".
לקראת סיום הראיון, מתחדדת התובנה כי ניהול השקעות בגילאים הללו הוא בראש ובראשונה ניהול סיכונים. המטרה היא לא בהכרח "להכות את השוק" בכל מחיר, אלא לייצר וודאות ויציבות למשפחה שנמצאת לפני השינוי הכלכלי הגדול של הפרישה.
למפת דרכים מלאה ל-2026 - הצטרפו לוובינר עם מאיר מור יוסף ב-6.1 בשעה 20:30