בג"ץ דחה את בקשתו של שר המשפטים יריב לוין להבהיר האם ניתן למנות את השופט (בדימוס) אשר קולה כמלווה חקירת הפצ"רית, גם אם ייצא לחופשה מתפקידו כנציב תלונות הציבור על שופטים.
הבקשה הוגשה כ"מתן הבהרות", אך השופטים קבעו כי אין נוהל חוקי כזה לאחר מתן פסק דין, ולכן הבקשה נדחתה על הסף.
בית המשפט העליון הדגיש כי גם לו הייתה אפשרות חוקית להליך הבהרה, הרי שמדובר למעשה בבקשה חדשה להחלטה עקרונית, עניין שבית המשפט אינו נוהג לדון בו. השופטים אף הוסיפו כי לפי הדין, נציב תלונות הציבור אינו רשאי למלא כל משרה נוספת - גם לא בזמן חופשה מהתפקיד.
השופטים ציינו כי הקושי שעלה מצד משרד המשפטים באיתור מועמד מתאים לתפקיד אינו מהווה עילה לסטייה מהוראות החוק. עם זאת, הובהר כי ניתן להגיש בקשה חדשה למינוי גורם מלווה בהתאם לסמכות בג"ץ.
לוין תקף את החלטת בג"ץ ואמר, "מהיום שהתפוצצה פרשת הפצ"רית היה ברור שבמשטרה לא מתכוונים לקיים חקירה אמיתית. פעולות חקירה בסיסיות לא נעשו, עדי מפתח לא נחקרו, והומצאה במשטרה מדיניות חדשה של הימנעות ממעצרים, אשר כשלעצמה הייתה שיבוש של החקירה".
לטענתו, "כשהתברר שהמשטרה גם מאפשרת לעו"ד בהרב מיארה ולאנשי הפרקליטות להתערב בחקירה, פעלתי מיד כדי להרחיק אותם מכל מעורבות בה. בד בבד מיניתי את השופט אשר קולה למלווה החקירה. האיש שאין חולק על כישוריו ועצמאותו".
עוד הוסיף לוין, "מאז מינויו, ולאחר מכן גם כאשר ניסיתי למנות לתפקיד את השופט בדימוס בן חמו, לא חדלים שופטי בג"ץ מתעלולים, במטרה לסכל מינוי מלווה ולאפשר למשטרה להמשיך בהתנהלותה החמורה. פעם אחר פעם אתגרתי את בית המשפט במינויים ראויים ובפתרונות לבעיות המומצאות אשר השופטים העלו יש מאין. השופטים קבעו כללים שמצמצמים לאפס את האפשרות למנות מלווה נטול פניות. כל השמות שנזרקו לחלל האוויר נבדקו ולא עמדו בקריטריונים".
"כך נראית מערכת אשר איבדה את הבושה, אשר יודעת שריחות השחיתות והאיפה ואיפה עולים ממנה, ואשר נאחזת נואשות בשררה ובכוח גם במחיר אובדן מוחלט של אמון הציבור בה ובראשיה".
לסיום אמר: "האחראים למחדל ולטיוח לא יוכלו להסתתר לנצח מאחורי גלימות השופטים, וכאשר האמת תחשף, הם לא יוכלו לומר 'לא ידענו', 'לא פעלנו כדי לסגור את התיק לחברנו על חשבון חיילי צה"ל וזכותם לצדק'".