
ביום רביעי שעבר היתה הוועדה המחוזית של ירושלים אמורה לדון אמש בתוכנית לבניית השכונה החדשה בצפון ירושלים, במקום בו עמד שדה התעופה עטרות, שכבר לא פעיל מזה 25 שנה.
אלא שכמה שעות לפני שהדיון אמור היה להתקיים, הוא ירד מסדר היום של הוועדה ונדחה לחודש ינואר 2026. ככל הנראה מדובר בהנחיה של ראש ממשלת הימין המלא-מלא בנימין נתניהו, בתירוץ שלא רצוי להעלות את הנושא לשיח לפני ביקורו אצל נשיא ארה"ב טראמפ.
השכונה הזו תוכננה על ידי משרד השיכון לפני למעלה מעשרים שנה. הבניה הכי מאסיבית של שכונה אחת בשטחי יש"ע, מיועדת לכ-9,000 יחידות דיור. עטרות היא היום עתודת הקרקע הגדולה ביותר עבור התיישבות יהודית בירושלים. בקיבולת אוכלוסין מלאה היא מסוגלת לחזק את האוכלוסייה היהודית בירושלים בעוד 80 אלף תושבים.
התכנון התקדם באופן חיובי, עד שטראמפ, בקדנציה הקודמת שלו, פרסם את תוכנית המאה שלו, שבה נכתב ששטחה של עטרות יעבור לידי הפלשתינים, לשם הקמת איזור תיירות פלשתיני, שישמש 'תיירות מוסלמית לירושלים ולאתריה הקדושים'. זאת למרות שמדובר באדמות בבעלות יהודית, שנקנו בכסף מלא לצורך הקמת המושב על ידי החברה להכשרת היישוב בשנת 1912 עבור קרן קיימת לישראל, מתושבי הכפרים הערביים קלנדיה, ג'דירה וביר נבאלא.
על רקע תוכנית טראמפ עצר נתניהו את קידום התוכנית כבר לפני 6 שנים. אחריו, בממשלת בנט, שרת הפנים איילת שקד, תושבת רחוב עטרות בתל אביב, דחפה לקידום התוכנית, אבל המשרד לאיכות הסביבה בראשות תמר זנדברג ממרצ דרש לבצע תסקיר סביבה, בגלל מחצבות בטון באזור. התסקיר בוצע והיו לו תוצאות חיוביות מאד. בינתיים חזר נתניהו לתפקיד ראש הממשלה - והתוכנית עדיין מוקפאת. בשבוע שעבר היא שוב הוקפאה.
כדי להבין את חשיבות השכונה, כדאי להציץ דווקא באתר האינטרנט של 'שלום עכשיו'. כי הם, כדרכם, באים לקלל ונמצאים מברכים. "לתוכנית מאפיינים המזכירים את E1 מבחינת ההשלכות על עתיד האזור ובניית מדינה פלשתינית", נכתב שם. "התוכנית מצויה בלב רצף אורבני פלשתיני בנוי המשתרע מרמאללה, דרך כפר עקב וקלנדיה, ועד בית חנינא ושועפאט, אזור שבו מתגוררים בצפיפות מאות אלפי פלשתינים. ההתנחלות מיועדת ליצור טריז ברצף הפלשתיני ולהוות מובלעת ישראלית שתמנע את הפיתוח הפלשתיני של המטרופולין המרכזי והחשוב ביותר במדינה הפלשתינית העתידית - מטרופולין ירושלים-רמאללה-בית לחם. הקמת שכונה ישראלית בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור, שמשמעותה קליטת עשרות אלפי תושבים ישראלים, תקשה מאוד על כל הסדר עתידי של שתי מדינות לשני עמים, בשל היעדר רצף טריטוריאלי פלשתיני והפגיעה בפוטנציאל להקמת בירה פלשתינית במזרח ירושלים".
שום מסביר של הימין לא היה מסביר טוב יותר את חשיבות השכונה בעטרות. זו בדיוק תכלית השכונה החדשה: לשבור את הרצף הפלשתיני שבין כל השכונות הללו, וליצור רצף יהודי באצבע הצפונית של ירושלים - כדי לטרפד כל אפשרות של מדינה פלשתינית. כשב'שלום עכשיו' מתלוננים ש'ממשלת נתניהו מנצלת כל רגע כדי לקבור את הסיכוי שלנו לעתיד של שלום ופשרה' - בשביל אדם כמוני זו לא תלונה אלא תקווה.
גם ב'שלום עכשיו' מודים ש"רוב שטח התוכנית מוגדר כ'אדמות מדינה', ככל הנראה עוד מתקופת המנדט הבריטי, אז הוקם במקום שדה התעופה. הגדרה זו מאפשרת לישראל לקדם את הקמת ההתנחלות ללא צורך בהפקעת קרקעות מבעלים פלשתינים פרטיים". מצוין. מה טוב יותר מהקמת התנחלויות ללא צורך להפקיע קרקעות מבעלים פלשתינים? (גם שכונה בירושלים היא כמובן 'התנחלות' לפי 'שלום עכשיו').
נוסיף רק ש'שלום עכשיו' אומרים גם ש"חלקים משמעותיים מהשטח מוגדרים כאדמות פרטיות. התוכנית מייעדת לבצע הליך של איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, שבמסגרתו יקבלו בעלי הקרקעות זכויות בשטחי התוכנית בהתאם לערך הקרקע שבבעלותם". אם זה אכן כך, מדובר במהלך הכי הוגן כלפי בעלי הקרקע הפלשתינים, שתושבי מאחזים שנעקרו מבתיהם בהחלטות של בג"ץ - עמונה, מיגרון, ועוד - לא זכו להם. אותם העיפו מהבתים שלהם 'ללא הסכמת הבעלים'.
כשהסבא של השר דאג למתיישבים
נחזור לסיפור האדמות. בשנת 1923, בתחילת המנדט הבריטי, כשהשלטון הבריטי ביקש להקים שדה תעופה בקרבת ירושלים שהפכה להיות בירת השלטון שלהם, הם מצאו שטח מתאים, ברכס ההרים המכונה 'רמת בית אל' שמצפון לירושלים, לא הרחק מן הכפר הערבי קלנדיה. אלא ששנה לפני כן, בתרע"ב, 1922, עלו להתיישב במקום קבוצת צעירים יהודיים שהקימו מושב עובדים בשם עטרות. היה זה ניסיון ההתיישבות היהודי השני במקום לאחר שניסיון קודם, שנערך בשנת 1914 נכשל והמתיישבים נטשו את אדמתם.
התברר כי השטח היפה ביותר של היישוב הוא השטח שנמצא ראוי להקים עליו את שדה התעופה. עקב כך הייתה הקמת השדה כרוכה בהפקעות קרקעות ובהגבלות הבנייה בקוטר מסוים סביב שדה התעופה.
מי שטיפל בנושא היה יהודי בשם פרידריך הרמן קיש, קצין בכיר בדרגת קולונל בצבא הבריטי, שעזב את משרתו כדי לשמש כראש ההנהלה הציונית בארץ-ישראל (ובהמשך חזר לצבא הבריטי ונהרג במלחמת העולם השנייה). בנושא עטרות הוא נקלע לעימותים לא קלים עם ממשלת המנדט הבריטי, שהתעקשה להפקיע את אדמות המושב להקמת שדה התעופה ולא הייתה מוכנה להקשיב לשום הצעת פשרה. ההפקעות היו כרוכות בעקירת עצי פרי, בהריסת מבנים ובהגבלות שהכבידו על חיי המושב. תזכירים נכתבו אל הנציב העליון, הוצעו הצעות, אבל הבריטים לא נסוגו.
החרמת הקרקעות, אפילו בקנה מידה קטן, הביאה נזק רב. הן גזלו מן המושב את הקרקעות הטובות ביותר. עמל שנים, מלאכת השבחה ממושכת, נטיעות - הכל עלה בתוהו.
אדמות שדה התעופה עטרות, אם כן, הן אדמות יהודיות באופן מובהק. אין שום סיבה שעל אדמות יהודיות לא תוקם שכונה יהודית, בעיקר כשמדובר בשטח ישראלי ריבוני.
נכדו של הקולונל פרידריך הרמן קיש, ראש ההנהלה הציונית בארץ-ישראל שניהל את כל הפעילות למען המושב, הוא שר החינוך בממשלתו של נתניהו - יואב קיש.
(מתוך מדור 'חמוש במקלדת' שיתפרסם השבת בביטאון הציונות-הדתית 'מצב הרוח')