סביב שאלת מנדט החקירה שיינתן לוועדת החקירה שתוקם לבחינת הכשלים שקדמו לטבח השבעה באוקטובר, התלהט ויכוח במליאת הכנסת, כאשר חבר הכנסת עמית הלוי הפנה אצבע מאשימה ישירות לעבר קברניטי הסכמי אוסלו ואף ציין אותם בשמותיהם, רבין ופרס. בראיון לערוץ 7 הוא מתייחס לסערה ולטיעוניו בנושא.
הלוי קובע כי אזכור הסכמי אוסלו והעלאת שמותיהם של רבין ופרס הכרחית מאחר ולא מדובר בחקירה אחרי כשל נקודתי כלשהו של יחידה כזו או אחרת או מפקד כזה או אחר, אלא של כשל קולוסאלי שעלול לחזור על עצמו אם לא יהיה תיקון, ומאחר וכך יש לגשת לשורשי הדברים. "צריך לחזור לתשתית שבעטיה השבעה באוקטובר קרה. התשתית היא באוטונומיה, השליטה במרחב, בין אם עזה ויריחו תחילה ובין אם במרחב כולו כפי שהתפתח בהסכמי אוסלו והלאה בהתנתקות ובאי ההשתלטות שלנו על עזה אחרי שהחמאס ניצח".
"כל מה שקורה מאז אוסלו ועד היום מתחיל מכך שיש מרחב שבו יש ג'יהאד תרבותי שמתפתח בבתי הספר ובמדרסות, תשתית מדינית וארגוני צבאי וכלכלי. ראינו בעזה שאין שוםד בר אחר. אין שום דבר אזרחי. הכול שם מוכוון ג'יהאד, מבתי ספר ועד בתי חולים", אומר הלוי וקובע כי תשתיות אלה הובילו לכלל המתקפות הרצחניות מאז אוסלו ובוודאי לשבעה באוקטובר.
"אם רוצים לשאול איפה טעינו קונספטואלית ולא רק מה היה באותו לילה שבו היו כשלונות מחרידים וטעויות מחרידות, זה לא יכול להתחיל ולהסתיים בנקודה הזו", אומר הלוי ולשאלתנו איך ניתן לבחון סוגיה שתלויה בתפיסות עולם של ימין מול שמאל ולא בטעות נקודתית שניתן להצביע עליה, מזכיר הלוי את ועדת וינוגרד שחקרה את כשלי מלחמת לבנון השניה והתמקדה בטעויות קונספטואליות הנוגעות לתפיסות צבאיות, ליחסי דרג מדיני וצבאי וכיוצא באלה.
"יעדה של ועדת חקירה הוא התיקון מעבר לאשמים שצריכים לתת דין וחשבון. היעד הוא העתיד כדי שהוא יהיה אחר ולא נגיע למצב הזה ואם נגיע נדע להתמודד, ולכן אני רוצה לראות שבוחנים גם את התשתיות ולא רק את הכדור שנורה עלינו בקצה", מחדד הלוי ומציג דוגמאות לתקלות מודיעיניות שנכון לבדוק אותן אך הן נקודתיות לעומת הכשל התודעתי בזיהוי האויב. "קצינים בכירים במודיעין אומרים בועדה שהובלתי לבניין הכוח הצבאי שהמודיעין לא ידע לזהות אויב, לא הבין את תרבות האויב, לא למד מזרח תיכון ואיסלאם ולא עסק בהתראה. במקום זאת בעידן המב"מ (המערכה שבין המלחמות) המודיעין הפך להיות אוסף בנק מטרות בלי להכיר את האויב ולזהות אותו ולכן הוא לא יודע להתריע. זה החקר העמוק והחשוב שנדרש".
בהתייחס להתנתקות ולמי שתמכו בה והצביעו בעדה, כולל ראש הממשלה, אומר הלוי כי "ברור שההתנתקות מרכזית מאוד בהקשר של עזה, אבל ההתנתקות היסודית היא באוסלו. הרי רמאללה וג'נין הן עזה קטנות ולולי הטבח במלון פארק והטבח בדולפינריום לא היינו יוצאים למבצע חומת מגן שעד אליו המרחב היה אקס-טריטוריה. האירוע הוא שליטה. כשיצרת כיסים שכאלה בתוך המולדת, חצי דקה מאשקלון ודקה מירושלים עשית הכול. במרחב כזה איפשרת לגדל בתי מדרש ובתי גידול של האחים המוסלמים ומתוך כך איפשרת גם גידול ארגוני, כלומר כלכלי וצבאי, וזו התורה כולה. שם צריכה להיות החזרה בתשובה".
עוד שאלנו את חבר הכנסת הלוי אם נכון טקטית לקומם את האופוזיציה באזכור אוסלו כאשר מבקשים להגיע להסכמה כלשהי סביב הקמת ועדת החקירה, אומר הלוי כי עלינו לזכור שהדיון על אוסלו לא נשאר באוסלו או בספריות אלא מדובר בויכוח שתורגם למדיניות שנתנה שליטה על חומרי לימוד ובכך איפשרה גידול של ילדים על שנאת ישראל ושנאת היהודים, והדבר תורגם למערכות שלמות של תיאום וקישור עם הפלשתינים והלאה לסוגיות הביטחוניות. "זו לא רק פינה שחייבים להגיע אליה. זה לב העניין, איך התפתחה מערכת ניאונאצית בהיבט הארגוני, הכלכלי והצבאי כאשר בסוף ישנה המפלצת שיוצאת לרצוח, לאנוס ולערוף ראשים. אם רוצים לעשות תיקון צריך להתחיל משם".
האם הוא מרגיש נכונות להקשיב גם משמאל לדבריו? הלוי משיב ומציין כי אנשים אינם משנים עמדות גם אחרי אירועים מחרידים, אך הדור הצעיר, זה שאינו בהכרח נמצא בכנסת, בעיקר זה שחוזר מהלחימה, נכון לשינוי ולאסימון תודעתי שנופל.
"אם לא נחקור את תפיסות היסוד מהשורש לא נגיע לשינוי מהותי מעבר לעריפת ראש כזו או אחרת. האופוזיציה חוטאת לתפקידה כנבחרת ציבור. מבחינתה יש לה יעד והוא החלפת השלטון ובשביל זה מחליפים שלטים כל פעם אבל היעד הוא אותו יעד".