לאחר השלמת התחקירים הפנימיים במערכת הביטחון בעקבות אירועי 7 באוקטובר, חיל האוויר חושף שורת שינויים מערכתיים שמטרתם לייעל את המענה לכל תרחיש של מתקפה פתאומית.
השינויים כוללים הגדרת ייעוד חדשה, התאמות מבצעיות נרחבות, וביזור סמכויות תקיפה.
בהתאם להחלטת הדרג הפיקודי, לייעוד הרשמי של חיל האוויר נוספה כעת משימת "הגנת גבולותיה של מדינת ישראל" - מרכיב שלא היה קיים בעבר. כחלק מהשינוי, הוסב גם שמו של להק המסוקים וההשתתפות לשם החדש: "להק השתתפות וגבולות".
מבחינת היערכות מבצעית, צה"ל קבע כי חיל האוויר יעמיד בכל רגע נתון לפחות 50 מסוקי קרב כשירים לפעולה - שינוי מגמה לעומת תוכנית קודמת לצמצום דרמטי של מערך זה.
בנוסף, הוטמע פתרון טכנולוגי שמאפשר לטייסים לבצע שיחות חירום ישירות מהקוקפיט באמצעות טלפון נייד, ובכל הטייסות חולקו מספרי טלפון של כלל הרבש"צים ברחבי הארץ.
אחד החידושים המרכזיים נעוץ במדיניות התקיפה: מטוסי קרב, מסוקי קרב וכטב"מים קיבלו כעת סמכויות תקיפה גמישות יותר - גם בקרבת שטח אזרחי. כך, במקרים של מתקפה מתפרצת, יותר לבצע תקיפות בטווח של כ-100 מטר מבתי מגורים בישראל, בכפוף לכך שהתושבים שוהים במרחבים מוגנים.
במקביל, עודכנו נהלי הפיקוד כך שלא כל אירוע יופעל ישירות מהבור בקריה: במקרים מסוימים, סמכויות הניהול בשטח יועברו למפעילי כטב"מים או לטייסים הנמצאים בזירה עצמה. לצורכי הרתעה, הוגדרה אפשרות להפעיל אמצעים כמו יעפי הפחדה ובומים על-קוליים גם ללא תקיפה ישירה, בהתאם לשיקול דעת מפקד השטח.
צה"ל הגדיר מחדש גם את מערך הנחיתה של כוחות התערבות מהירים: בכל גזרות הגבול סומנו עשרות מנחתי נחיתה מבצעיים, ובאזור יהודה ושומרון לבדו סומנו מעל ל-500 מנחתים, המאפשרים נחיתת מסוקים עם כוח תגובה מהיר בעת אירוע חריג.
הכוננות בכלל מערכי חיל האוויר עלתה באופן משמעותי לעומת התקופה שלפני המתקפה: כוננות כללית עלתה ביותר מ-250%. כוננות חימושי הקרב ב-275%. כוננות מסוקי הקרב הוכפלה. מערך ההתערבות האווירית תוגבר והורחב.
בצה"ל מבהירים כי כל השינויים האלו נועדו לקצר את זמני התגובה באופן דרמטי - כך שהמרחק בין קבלת ההחלטה להזנקת מטוס קרב, לבין תקיפת מטרה מבצעית, יעמוד על מספר דקות בלבד.
כחלק מהפקת הלקחים, מוקם בימים אלה מרכז אש ייעודי בפיקוד המרכז, שירכז בזמן אמת מודיעין ונתונים מבצעיים ויאפשר סנכרון מהיר בין כלל גורמי האש, למן הדרג הטקטי ועד הפיקוד הבכיר. בנוסף, בפיקוד המרכז הוקם בנק מטרות ייעודי עבור חיל האוויר, יכולת שלא הייתה קיימת בעבר, המאפשרת התאמה מדויקת של הפעולה האווירית לצרכים הקרקעיים.
במהלך הלחימה הוקם במטה חיל האוויר תא חדש בשם "עוז", שפועל ברציפות לאורך כל שעות היממה. ייעודו של התא הוא לספק מענה אווירי מהיר ומתואם לכלל הגזרות בזמן אמת, תוך תגבור השליטה המבצעית והקישור הישיר עם כוחות השטח.
בתחום הטכנולוגי, הורחבו יכולות הרחפנים בצה"ל באופן נרחב. בשנה האחרונה הוסמכו מעל ל-12,000 איש להפעלת רחפנים - לאיסוף, תקיפה ולוגיסטיקה. מאות רחפנים כבדים שולבו בפעילות הלחימה בעזה ובלבנון, ו-1,500 רחפני הטלה הוכנסו לשימוש. מערך ההדרכה הורחב, והוקמו בתי ספר ייעודיים ללימוד והכשרת המפעילים.
כחלק מהיערכות צה"ל לאירועי קיצון, התקיים תרגיל רחב היקף בשם "שאגת הארי". בתרגיל השתתפו שתי אוגדות וכ-180 כלי טיס, ונבחנו יותר מ-40 תרחישים מורכבים. בשעה הראשונה של התרגיל הותקפו 97 מטרות על ידי חיל האוויר - מהלך שנועד לדמות תגובה מיידית לאירוע מתפרץ.
במסגרת ההתאמה לגזרות הביטחוניות המשתנות, הוקמה עוצבת "גלעד" (96) בגזרה המזרחית. הקמת העוצבה נועדה לחזק את משימת ההגנה הרציפה ולתמוך בהיערכות לעימותים רב-גזרתיים.