הרב פלטי גרנות, מנהל תחום הקודש ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הגיע לוועידת החינוך של הרשת ושל "מקור ראשון", ובעמדת ערוץ 7 דיבר על חשיבות הפיכת לימודי הקודש מסעיף בבגרות - ל"תורת חיים".
לדבריו, אחת התופעות המדאיגות שנחשפו בשנים האחרונות בישיבות ההסדר ובמכינות הקדם-צבאיות היא תחושת "טראומה" של חלק מבוגרי התיכונים הדתיים מהמגע עם לימודי הקודש בכלל ועם הגמרא בפרט.
"כשהתלמידים מגיעים למכינות או לישיבות ההסדר, התורה הופכת להיות תורת חיים. היא מפסיקה להיות מקצוע", מסביר הרב גרנות. "האתגר שלנו הוא להפוך את הקודש למרכז החיים כבר בשנות התיכון".
כדי לנסות ולענות על האתגר הזה, ברשת בני עקיבא הקימו לפני שמונה שנים מגמה ייחודית שמטרתה לגעת בתורה במודל של הגות, חוויה ומנהיגות.
הרב גרנות מסביר שהמבחן האמיתי של הלימוד איננו הציון, אלא השאלה אם התורה יוצאת מתוך הכיתה אל החיים. זהו המוטו שמלווה את מגמת "מחשבת ישראל ציונות דתית", שמבקשת לחבר בין עומק לימודי, לזהות ציונית-דתית וחיבור לשטח.
כך מנסה הרשת לחבר בין סיפורו האישי של התלמיד לבין הסיפור הגדול של הציונות הדתית וההתיישבות בארץ ישראל. אבל בעיני גרנות, גולת הכותרת מגיעה דווקא בסוף הדרך, בשמינית."כל שמיניסט ושמיניסטית בוחרים מנטור ציוני דתי, ושואלים את עצמם, איך אני חי לאור הדבר הזה?".
הבחירה במנטור פעיל - איש משפט, כלכלה, חינוך או תחום ציבורי אחר - נועדה להמחיש לתלמידים כיצד נראית "תורת חיים" בעולם המעשה, ולהפוך את העיסוק במחשבת ישראל לציר שמחבר בין הלימוד לבין ההחלטות האישיות לעתיד.
הדיון מתקדם לאתגר חדש שמעסיק את כל עולם החינוך - כניסתה של הבינה המלאכותית אל הכיתה. אם מקצועות החול כבר מתמודדים עם עבודות שנכתבות על ידי מכונה ועם תלמידים שמשתמשים ב-AI במקום לקרוא ספרים, האם לימודי הקודש נמצאים במקום שונה?
הרב גרנות אינו ממהר להיבהל מהטכנולוגיה, גם לא בתחום החול. "חידוש תמיד מגיע ככלי. AI זה כלי, אנחנו צריכים לזרוק בו נשמה", הוא מדגיש.
לדבריו "אשמח שהבינה המלאכותית תיכנס לתחומי הקודש. את הנשמה אי אפשר להחליף אבל ניתן להשתמש בו כדי לשכלל את מה שאנחנו עושים".