בשבוע שעבר מלאו שלוש שנים לפטירתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל. במהלך ועידת החינוך של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומקור ראשון, הגיע עוזרו של הרב, יניב סופן, לעמדת ערוץ 7 וסיפר כיצד תורת הרב ממשיכה להשפיע גם בימים אלו.
בראשית דבריו מבטא סופן את החיסרון הגדול מאז פטירתו של הרב. לדבריו, "הרב דרוקמן בעצמו היה מגיע לפה, לוועידת החינוך מידי שנה עד פטירתו, כולל הוועידה האחרונה שהייתה חודש לפני שהרב נפטר. ובאמת, המשפט שמעתי הכי הרבה כאן זה 'כמה הרב חסר לנו'. למשפט הזה היה גם משפט המשך ששואל 'מה הרב היה אומר לנו במקום הזה" מבחינתי זה מבטא את הזכות שהייתה לנו במשך 90 שנה, לדמות כזאת של הנהגה תורנית, חינוכית, רוחנית, מנהיגותית של ציבור גדול, ושל חוסר".
"הגדולה אצל הרב הייתה לראות אותו עובר מפגישה עם ראשי המדינה לפגישה עם חניך בכיתה ו' ושיחה עם קומונרית. מבחינת הרב גם זה וגם זה היה אותו הדבר. באחד הסיפורים שרואים בסרט החדש 'הנני' מספר הרב גודמן שהגיעו לבית של הרב שלושה חניכים. באמצע הפגישה הוא ניגש אל הרב עם פלאפון מח"כ חשוב שביקש אותו לעניין מסוים. הרב שאל את ח"כ אם זה דחוף? כי הוא נמצא עכשיו במשהו חשוב. כאשר הח"כ ענה שלא - הרב ניתק והחניכים ראו כמה הם משמעותיים בעיני הרב", מספר סופן.
בהמשך דבריו הוא מביא סיפור נוסף שממחיש את החיבור שהיה לרב דרוקמן לכל אדם ואדם. "רבים רצו לפגוש את הרב, ולי זה היה קל. הייתי יכול לקבוע לרב פגישה בעשר, אחת עשרה, אפילו שתיים עשרה בלילה. כשעברתי עם הרב על הלו"ז הוא תמיד היה שואל אותי אם בדקתי אם זה טוב לאותו אדם. הייתי שואל אותו מה זה טוב לו? גם בחמש בבוקר הוא היה מגיע בשביל להיפגש עם הרב, אבל הרב תמיד רצה לבדוק אם זה מסתדר. הרגישות הזו באחד על אחד, זה לראות את הגדולה של הרב בפרטים הקטנים".
על השתתפותה בוועידה של אגם ברגר, פדוית השבי שהתחברה לתורת הרב דרוקמן במהלך התקופה שהייתה בשבי החמאס, מספר סופן: "אגם הגיעה לפני חצי שנה לבית של הרב וסיפרה לנו את הסיפור המלא. זה מסמרר את השיער לשמוע את אגם אומרת תוך כדי שבי למחבלים שהחזיקו בה שהיא רוצה סידור. בדרך לא דרך הם מצליחים להשיג לה גם סידור וגם ספר נוסף, מבלי לדעת שזה לא סידור, אבל זו היתה חוברת של הרב דרוקמן שנכתבה כדי להפיץ אותה לחיילים ואחד החיילים השאיר אותה בעזה וזה הגיע אליה".
אגם מספרת שהיא עברה על החוברת לא פעם, אלא מספר פעמים, ובאחד הפרקים שם היא ראתה את ערך 'פיקוח נפש' שהרב כותב. היא מספרת שזה מה שהציל אותה בעצמה. היא שמרה כשרות, אבל היא הגיעה למצב של חולי שבו היא נאלצה לאכול אוכל לא כשר כדי להינצל, ובזכות החוברת של הרב היא הבינה שאין פה עבירה, אלא שזו המצווה. אנחנו רואים שגם אחרי פטירת הרב, דבריו חיים איתנו. זה נותן כוח לאלפים שאומרים 'היננו'", אומר סופן.
"את מסירות הנפש שהייתה לרב, שאותה הוא הנחיל לציבור שלנו, ראינו יום-יום, שעה-שעה באירועים וסיפורים מסמרי שיער. ואנחנו ממשיכים היום בדרכו של הרב כאן בוועידת החינוך. מדברים פה על המשך השליחות בדרכו של הרב דרוקמן: הנני למען עם ישראל, הנני למען תורת ישראל. מדברים על ארץ ישראל, על שליחות, אחריות, ממלכתיות. מסרים פשוטים אבל אנחנו רואים כמה חשובה החזרה לשורשים הללו, ואנחנו כאן כדי להמשיך את דרכו", הוא מסכם.