האם האמצעים שישראל מפעילה במלחמה בעזה הם מוסריים? על שאלה זו מנסה לענות פרופ' מיכאל וולצר בראיון לגדעון לב בעיתון הארץ 25.11.25
פרופ' מיכאל וולצר הוא הוגה דעות מרכזי בתחום מוסר המלחמה. ספרו Just and Unjust Wars יצא לאור בעשרות מהדורות.
פרופ' וולצר הוא גם יהודי מעורב מאוד. וולצר עוקב מקרוב אחרי מלחמות ישראל. ספרו תורגם לעברית תחת השם "מלחמות צודקות ולא צודקות". בתקופת מלחמת לבנון הראשונה וולצר העביר קורס על נושא זה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תפיסותיו מנחות את הפיקוד העליון של צה"ל. לקט ציטטות מדברי רמטכ"לים שונים יראו זאת.
הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר כתב (במערכות גליון 414) מאמר בשם "לוחמה מוסרית בטרור". מאמרו זה בנוי על ספרו של וולצר.
הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, התגאה שסיכן את חיילי גולני שפעלו בשכונת סג'עיה שבעיר עזה כדי להימנע מפגיעה באזרחים. כאשר הותקף על כך ענה: מה התפקיד של הצבא? לשמור על האזרחים ולקחת על עצמו סיכון. זה התפקיד של כל צבא. כשאני לוקח מישהו מהשמאל ואני שולח אותו להר ברכה לשמור על אזור מסוכן זה יכול לגרום למותו, וזה מה שהצבא עושה".
הרמטכ"ל לשעבר גדי איינזקוט הצהיר שהאמרה הבא להרגך השכם להורגו זו סתם סיסמא. https://www.inn.co.il/news/316391
הרמטכ"ל לשעבר הרצל הלוי, בתארו את דרך הפעולה של צה"ל הביא כדוגמא את הקרב בשכונת סלטין בעזה. שם גילו לוחמי הצנחנים "מעל 50 מטענים, פרושים ומוכנים בשטח של 70 מטר. אם נגמ"ש 'אכזרית' עולה עליו יש לך עשרה הרוגים" - "רוב הדילמות שאנחנו מתלבטים בהן לא קיימות עבור קצין בצבא מערבי אחר. אצלם, מקרה כמו שכונת ה'סלטין' היה זוכה לטיפול אווירי מאסיבי, אחריו לריכוך ארטילרי ומרגמות, ורק אחר כך דורך שם החייל הראשון, אם בכלל. אנחנו פגענו בעיקרון ההפתעה, כדי להודיע לאזרחים שאנחנו הולכים להיכנס לשם." (הקול היהודי כ"ז טבת תשפ"ה).
כל הרמט"כלים הללו מהדהדים את דבריו של וולצר. הן דברים שכתב בספרו, והן דברים שכתב ואמר במקומות אחרים.
בראיון המדובר וולצר מציין שגם הקצינים האמריקאים בעיראק לקחו איתם את ספרו כחומר קריאה חשוב.
לפיכך, עלינו להבין על בסיס מה בנה וולצר את תורת מוסר המלחמה שלו.
בראיון הנזכר לעיתון הארץ מסביר וולצר שבשנת 1967 הוא נדד ברחבי ארה"ב ונאם בלהט נגד מלחמת וייטנאם. ואז, פרצה מלחמת ששת הימים והוא הגן בלהט על המתקפה הישראלית. "היו שחשבו שאני לא עקבי" אומר וולצר, "ואני רציתי להסביר להם שיש מלחמות צודקות ולא צודקות. אבל גיליתי שאין שום ספרות בנושא. האחרונים שעסקו בשאלת המלחמה הצודקת היו פילוסופים נוצרים מימי הביניים ואת התאוריות שלהם לימדו רק באוניברסיטאות קתוליות." לפי דבריו הוא החל לעבוד על גרסה חילונית שתבחן מתי מלחמות צודקות ומתי אינן. הוא עבד על ספרו זה עשר שנים וקרא לצורך כך אין ספור טקסטים של פילוסופיה קתולית ושל היסטוריה צבאית.
בנקודה זו עלינו לעצור כדי להפנים.
מאיפה הקתולים - שאת הגותם ממשיך וולצר - לקחו את תאוריות המלחמות הצודקות?
הנצרות בתחילתה הייתה דת פרטית של נרדפים. בערך באזור המאות הרביעית - חמישית למניינם היא הפכה לדת המדינה של רומא. בנקודה זו התאולוגים הנוצרים נאלצו להתמודד עם השאלות איך מנהלים מלחמות לפי דתם. את הפתרון לשאלות הללו הם לא יכלו למצוא באוונגליון - הברית החדשה שלהם. כי האוונגליון עוסק רק בסיפורים פרטיים של ישוע ותלמידיו. המקור היחיד שהיה זמין עבורם להדרכה בנושאי מלחמה היה התנ"ך שלנו. הברית הישנה בלשונם.
בתנ"ך יש תיאור רחב של התנהגות מדינתית הכוללת מלחמות. כמו כן מפורטות בתורה הלכות מלחמה רבות. כדי להוציא מהתנ"ך עקרונות מלחמה נעזרו הנוצרים בפרשנות היהודית של תקופתם - תקופת חז"ל. בדורות שלאחר מכן המשיכו הנוצרים להיעזר בפרשנות היהודית, בעיקר ברמב"ם, אבל לעיתים גם בחכמים אחרים.
בנקודה זו מגיע וולצר וממשיך את הפרשנות הנוצרית למוסר המלחמה.
על וולצר אין טעם להתלונן. הנגישות שלו למקורות היהודיים נמוכה ביותר. כנראה, אפילו יותר נמוכה מזו שהייתה לתאולוגים הקתולים.
יתרה מזו, בהקדמתו למהדורה העברית של ספרו מלחמות צודקות ולא צודקות (עמ' ח') כותב וולצר -
לא תהא לה לתאוריה השפעה מרבית בישראל עד שלא יעשה להבהרתה יותר משעשיתי כאן. העקרונות המסורתיים ורבי התוקף של "ההגנה" בדבר התגוננות משותפת וטוהר הנשק טעונים שכלול. הן בניסוחם והן בפירוטם הקונקרטי. וראוי לקשרם, או לשוב ולקשרם, עם ההגות הדתית. אלו הן משימות לחיילים ולפילוסופיים ישראליים בעלי המחויבות המוסרית.
למרבית הצער, קריאתו של וולצר לא נענתה. לא רק שלא קמו בישראל חיילים ופילוסופים ששבו וקשרו את ההגות הצבאית להגות הדתית, אלא, שלאסוננו קמו לנו דורות של משפטנים הדורשים תילי תלים של הלכות מכל קוצו של יו"ד שבאמנות ז'נבה השונות. משפטנים אלו גם דורשים כתרי אותיות על כל אות ואות של אמנות האו"ם. אבל, עושים כל שביכולתם כדי לדחות ולסלק מתורת המלחמה של צה"ל כל אזכור של המקורות היהודיים שהם הם המעיין המקורי שממנו שאבו התאולוגים הקתוליים שעל בסיס דבריהם בנה וולצר את התאוריה שלו.
הגיע הזמן שימצא גוף, לאומי, ציבורי, או אפילו פרטי, שירים את הכפפה שהטיל וולצר בהגינותו לפני חיילים ופילוסופים ישראליים.
ליצור תורת מלחמה הנשענת ישירות על מקורות ישראל שלא דרך פרשנותם של התאולוגים הנוצרים.
האם ימצא גוף המוכן להשקיע את המשאבים הדרושים לכך?
הכותב הוא הוא סופר סת"ם ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת אריאל.
לתגובות: elizorrsegal3@gmail.com