שבעה באוקטובר לא היה רק כשל מודיעיני או מבצעי. הוא היה קריסת תפיסה. קריסת אמת.
התפוצצות של שקר מתמשך שהוזרק לציבור הישראלי במשך שנים ארוכות בעשרות קמפיינים עתירי כסף, מסרים ריקים וסיסמאות מחויכות. שקר שטשטש לנו במכוון את ההבדל הערכי האמיתי בין ימין לשמאל. כלכלי. בטחוני. מוסרי.
ז'בוטינסקי הבין אמת אחת פשוטה וקשה. במזרח התיכון אין ואקום. יש כוח או שיש חולשה. יש הרתעה או שיש הזמנה לאלימות. קיר הברזל לא היה מטאפורה אגרסיבית אלא תיאור מפוכח של המציאות האנושית והאזורית. אויב שלא השתכנע שבלתי ניתן לנצח אותך ינסה שוב. ושוב. ושוב.
במשך שנים אמרו לנו שזה עבר זמנו. שזה קיצוני. שזה מיושן. שבמקום קיר צריך גשר. במקום כוח צריך הכלה. במקום הכרעה צריך ניהול סכסוך. אמרו לנו שאפשר לשמר ביטחון בלי ניצחון. שאפשר להרתיע בלי להכאיב. שאפשר לחיות כאן כשכולם מסביבנו משלימים עם קיומנו.
שבעה באוקטובר מחק את האשליה הזו בדם.
אבל האמת הקשה יותר היא שלא מדובר רק בשמאל מדיני. גם מי שמכר את עצמו כימין שנים ארוכות זנח בפועל את עקרונות הימין. הממשלה הנוכחית איננה ימין כלכלי. מדינת קצבאות איננה ימין. הרחבת תלות באוצר איננה חירות. עידוד אי עבודה איננו כלכלה לאומית בריאה. ימין כלכלי מדבר על יוזמה. על אחריות אישית. על שוק חופשי עם רשת ביטחון מצומצמת ולא על הפיכת הציבור לצרכן של תקציבים פוליטיים.
וגם ימין ביטחוני זה לא. ימין ביטחוני לא מתנהל שנים עם אובדן הרתעה. ימין ביטחוני לא בונה אסטרטגיה של הכלה. ימין ביטחוני לא מוותר על יוזמה התקפית לטובת מגננה תמידית. ימין ביטחוני מבין שהגנה היא אמצעי זמני. התקפה היא תפיסה. הכרעה היא יעד.
במקום לנהל דיון ערכי אמיתי דאגו להכניס אותנו למחנות ריקים מתוכן. בעד או נגד איש. בעד או נגד דמות. בעד או נגד סיסמה. פוליטיקה של פרצופים במקום פוליטיקה של ערכים. נאמנות עיוורת לאנשים במקום נאמנות לעקרונות. כך אפשר היה לשווק לציבור אמת אלטרנטיבית. אמת מרוככת. אמת שמרגישה נוח. אמת שלא דורשת מחיר נפשי או מוסרי.
והעולם ראה. האויב ראה. וגם האנטישמים ראו.
הזינוק באנטישמיות בעולם איננו תופעה מנותקת. הוא תוצאה ישירה של תפיסת חולשה. ישראל שנתפסת כמהססת. ישראל שמצטדקת. ישראל שמסבירה במקום לפעול. כשמדינה מאבדת את הביטחון בצדקת דרכה אויביה מריחים זאת ממרחקים. השנאה לישראל איננה תגובה למעשים אלא לחולשה. תמיד הייתה.
ז'בוטינסקי כתב שקיר הברזל צריך להיות חד משמעי. לא כדי לאהוב אותנו אלא כדי להשלים איתנו. לא כדי לחבק אותנו אלא כדי לוותר על החלום להשמיד אותנו. רק אחרי קיר הברזל אפשר לדבר על שלום. לא לפניו.
שבעה באוקטובר החזיר אותנו לנקודת האפס. לא כעם חלש אלא כעם שנאלץ להיזכר מי הוא. מדינת ישראל חייבת לחזור לדבר אמת. אמת כואבת. אמת לא פופולרית. אמת שאומרת שבלי הכרעה אין ביטחון. שבלי כלכלה יצרנית אין חוסן. שבלי ערכים ברורים אין הנהגה.
הציבור הישראלי חכם יותר ממה שמספרים לו. הוא בשל לשיחה בוגרת. הוא מבין היום שהשאלה איננה ימין או שמאל כסיסמה אלא איזו תפיסת עולם מסוגלת להגן עליו באמת.
קיר הברזל איננו קריאה לאלימות. הוא קריאה לאחריות. והגיע הזמן שמנהיגי ישראל יפסיקו לפחד ממנו ויתחילו לבנות אותו מחדש.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי בכיר לניהול משברים