על הצפוי בביקורו של נתניהו בבית הלבן שוחחנו עם יקי דיין, קונסול ישראל בלוס אנג'לס לשעבר. לטעמו, שורה ארוכה של סוגיות מונחות על שולחן הדיונים בין נתניהו לטראמפ, ממש לא רק איראן ואיראן בלבד.
"זה לא רק איראן. יש גם את עזה, לבנון וסוריה, ישנו חידוש הסיוע האמריקאי לישראל ושמירת יתרונה האיכותי של ישראל. כל אלה על הפרק, ובנוסף הניסיונות של טורקיה לשמר את חמאס. יש לא מעט נושאים כבדים. המזרח התיכון מתייצב מחדש וישראל מנסה לעצב אותו לפי תפיסתה וראייתה, ובחלק מהדברים אנחנו רואים עין בעין עם האמריקאים וחלק קצת פחות. הכול יהיה מונח על שולחנו של נתניהו", אומר דיין.
עוד מוסיף דיין ומציין כי "זו לא סתם הפגישה השישית ביניהם. נתניהו רואה בטראמפ שותף קרוב ומי שיש לו את האוזן הקשבת ביותר לצרכיה של ישראל, יותר מוויטקוף ואפילו יותר מקושנר, ולכן נתניהו מעדיף לסגור הכול עם טראמפ עצמו".
באשר לנושאים השנויים במחלוקת מסוימת, מזכיר דיין את סוגיית עזה, המהווה עבור טראמפ הישג מדיני גדול, והוא מבקש לזרז את ההליכים ולעבור לשלב השני של המהלך. "היום מבקר אצלו זלנסקי והוא רוצה להצטייר כמשכין השלום ולהתמקד בנושאים פנים אמריקאיים, כי יש לו בקרוב בחירות אמצע לקונגרס. עם זאת, יש נושאים קריטיים לישראל והם לא נסגרו, כמו למשל הרצון של טראמפ להשיק בחודש הבא את מועצת הטכנוקרטים בדאבוס ולקדם את כוח ייצוב השלום, שבינתיים הוא לא מצליח לגייס לו אנשים".
"מבחינתה של ישראל יש תיק פתוח והוא החטוף רן גוילי, והמשפחה שלו מצטרפת לביקור נתניהו. גם העובדה שלא נסכים להסיג את צה"ל מהקו הצהוב עד שחמאס יתפרק מנשקו, מה שהקטארים והטורקים לוחצים על טראמפ שילחץ על ישראל שתיסוג, והיא מסרבת לכל שיקום במערב הרצועה כל עוד חמאס לא מתפרק מנשקו. כל אלו הם נושאים פתוחים, אבל הם פתירים. נצטרך לוודא שכל האינטרסים שלנו נשמרים בשלב השני. אולי לא נקבל את פירוק חמאס באופן מיידי, אבל הנושא משמעותי מאוד, וכך גם חזרתו של רן גוילי. נצטרך לסגור את כל הפינות הפתוחות האלה לפני שעוברים לצד השני".
במציאות מורכבת שכזו, אומר דיין, דבריו של שר הביטחון על גרעיני הנח"ל בצפון הרצועה הגיעו בעיתוי לא נכון, ומשום כך האמריקאים קפצו למשמע הדברים. "אנחנו אומרים, ובוודאי במזרח התיכון אומרים זאת, אם אתה רוצה לירות, תירה, אל תדבר. לכן זה נשמע יותר כמו דיבורים לפריימריז ולא דיבורי מעש".
דיין מדגיש כי שיחה שכזו בין המנהיגים אינה בהכרח מביאה להתגמשות ישראלית. לעיתים היעד הוא קבלת ההבנות האמריקאיות, והזירה האיראנית היא דוגמה לכך. "מבחינת ארה"ב הבעיה העיקרית בנושא האיראני היא בעיית הגרעין שלא חזר לשיקום, אבל הם חזרו לשיקום מערך הטילים שלהם, וכאן יש חשיבות לוודא שהאמריקאים לא יוצרים אבחנה בין שני התחומים הללו, ושבמידה והם הולכים להסכם עתידי עם איראן שיכללו את הטילים, וגם שבמידה וישראל תתקוף בעקבות ההתעצמות האיראנית בנושא הטילים, שארה"ב תספק את מערכת ההגנה שהיא סיפקה בעבר". משמעות הדברים היא רצון להגיע להבנות רבות ככל הניתן לקראת הצפוי בעתיד.
גם בסוגיה הסורית ישנם פערים. טראמפ מעוניין לראות את הסכם ההבנות הביטחוני נחתם, ישראל, מסיבותיה המוצדקות, אינה מוכנה לסגת מכתר החרמון, ולהערכתו של דיין לא יהיה לחץ אמריקאי על ישראל בסוגיה זו. "ישראל, יחד עם האמריקאים, רוצה לראות בשלמות ממשלת לבנון, אבל יחד עם זאת היא רוצה לראות את פירוק החיזבאללה, מה שלא קורה, בעוד האולטימטום האמריקאי מסתיים בסוף החודש הזה. אם ישראל יוצאת לפעולה רחבה יותר דרוש תיאום, לכן לא מדובר בהכרח באי הבנות, אלא בדברים המצריכים תיאום".
עוד מציין יקי דיין כי אמנם ארה"ב שינתה את מדיניותה בסוגיית הסיוע הביטחוני שאמריקה מוציאה החוצה, אך מנגד השדרוגים הישראליים שפותחו בשנתיים האחרונות במהלך המלחמה מייצרים מקום לשיתופי פעולה רחבים בין המדינות, וגם אותם יש לתאם בין המנהיגים. "אלה לא בהכרח אי הסכמות, אלא יותר תיאומים והבנות לגבי מה יהיה אם תהיה פעולה באיראן ואם תהיה פעולה נגד חיזבאללה, שאם לא יתפרק מנשקו זו לא שאלה של אם אלא שאלה של מתי".
"אחד הדברים שהשתנו מאז השבעה באוקטובר הוא שישראל לא תחכה שוב להתעצמות חמאס, חיזבאללה או איראן, אלא נכה אותם בעודם קטנים, וזה דורש תיאומים עם בת הברית הגדולה שלנו, ונתניהו, שמרגיש שיש לו אוזן קשבת עם טראמפ, רוצה להשיג את התיאומים הללו".