עתירה הוגשה אתמול לבג"ץ נגד מדיניות הגיוס של צה"ל בטענה שהמדינה אוכפת את חוק הגיוס באופן בררני ומפלה.
העתירה, שהגיש ארגון "אמת ליעקב" נגד מדינת ישראל, היועמ"ש לממשלה וצה"ל, מתמקדת בטענה מרכזית: רק חרדים נתבעים לגיוס, בעוד קבוצות אוכלוסייה אחרות זוכות לפטור דה-פקטו.
"המדינה מפעילה אמצעי אכיפה, מעצרים וסנקציות כלכליות חריפות כמעט אך ורק כלפי צעירים מהציבור החרדי", נכתב בעתירה, "בעוד שהיא נמנעת לחלוטין מאכיפת חובת השירות כלפי קבוצות אוכלוסייה אחרות - ערביי ישראל, בני דתות אחרות וסרבני מצפון - ללא כל הסמכה בחוק".
העותרים מפנים לפסיקה של בג"ץ עצמו, לפיה אין לצה"ל סמכות לקבוע מי יתגייס ומי לא ללא חקיקה ראשית. "המשך משלוח צווי הגיוס למגזר אחד בלבד מהווה הפרה בוטה של עקרון השוויון", הם טוענים.
חלק נרחב מהעתירה מוקדש לתקיפה של מערך הסנקציות הכלכליות שהוטל על הציבור החרדי. העותרים טוענים כי הצעדים - שכוללים שלילת תקציבי חינוך, ביטול סבסוד מעונות יום והפחתת הנחות בביטוח לאומי - מהווים ענישה קולקטיבית שאינה מעוגנת בדין.
"כל זאת מבלי שניתנה הרשעה, מבלי בדיקה פרטנית, ותוך פגיעה באזרחים חפים מפשע", נכתב בעתירה. לטענת העותרים, הסנקציות פוגעות בעיקר בילדים ובנשים עובדות, ונעשות ללא כל הליך משפטי.
העתירה גם דוחה את טענות המדינה לפיהן קיימות מניעות ביטחוניות לגיוס אוכלוסיות אחרות. "אזרחים מאותן אוכלוסיות משולבים בפועל בתפקידים רגישים במשטרה ובמערכת הבריאות", נטען בה, "ואף אם קיימת מניעה לשירות צבאי, ניתן לחייבם בשירות לאומי - בשונה מהציבור החרדי שתורם תשע שנות לימוד".
העותרים מבקשים מבג"ץ להורות על ביטול מיידי של כל הסנקציות הכלכליות, השבת הכספים שנגבו, וביטול צווי גיוס שנשלחו "באופן מפלה". כמו כן, הם תובעים קביעת מנגנון אחיד שיחול על כלל האזרחים והכרה בלימוד תורה כתרומה אזרחית משמעותית.
"אנו קוראים לבית המשפט להעמיד את שלטון החוק על תילו ולמנוע אכיפה סלקטיבית", נכתב בסיום העתירה. "חובות וזכויות חייבות להיות מוחלות באופן שווה על כל האזרחים - ללא הבדל דת, לאום או השקפת עולם".