שנה ושלושה חודשים חלפו מאז נפל רס"ן (במיל') הרב אבירם חריב ז"ל, סגן מפקד גדוד 9308 בקרב בדרום לבנון.
חריב שימש כרב האולפנה בדולב בעוד אשתו, איילת, משמשת בתפקיד העו"סית של המקום. בריאיון באולפן ערוץ 7 מספרת איילת חריב על דמותו של בעלה, על ההתמודדות מאז נפילתו ועל העבודה החינוכית המשותפת לפני המלחמה.
"הצבא אצל אבירם היה ערך מאוד חשוב" מספרת חריב. "לא היה דבר כזה שאין צבא אצלנו בבית. הוא בכלל לא התלבט ולא הייתה שאלה מבחינתו אם ממשיכים או לא ממשיכים, אלא הוא חתר כל הזמן להתקדם לעוד תפקידים. הוא הרגיש שיש לו הרבה מה לתת ומה להשפיע. ממש לפני שהוא יצא ללבנון הוא סיים את הקורס מג"דים שאותו הוא עשה בזמן המלחמה עצמה, וכשהוא יצא לתרגיל האחרון הוא אמר לי 'איילת, רוב הסיכויים שאני לא יוצא משם, אלא אני ממשיך לצפון, וזה מה שקרה".
היא מדגישה כי "אבירם היה איש של תורת חיים, איש של אמת, אמר את הדברים כפי שהם. הוא היה אדם שהיה ניגש ומדבר לאנשים מגובה העיניים ממקום מאוד בטוח ונקי. הרבה פעמים הוא היה אומר דברים לא פשוטים, אבל דווקא מהמקום הנקי הזה אנשים יכלו לקבל את הדברים האלה ולא לפחד או להיבהל אלא לדבר איתו ולשתף איתו כל מה שעובר עליהם. ההסתכלות שלו הייתה 'תורת חיים'. הוא רצה לגרום לאנשים לראות כמה התורה מתאימה לחיים שלנו, והיא לא מתנגשת איתם אלא באה יחד איתם".
בהמשך הריאיון מתייחסת חריב להתמודדות הקשה מאז נפילתו של אבירם. "יש ימים שארגיש יותר כשורדת, יש ימים שארגיש יותר כמצליחה, אבל ההתמודדות היא יום-יומית. יש ימים יותר קלים ויש יותר קשים. הילדים מביאים המון התמודדויות, המון שאלות, ואני מנסה בתוך הסיטואציה הזו לעשות מה שרק אפשר. ההתמודדות הכי קשה היא להחליט לפקוח את העיניים בבוקר ולהתחיל עוד יום מחדש בתוך המציאות הלא שפויה הזאת. הצורך להחזיק את הכול לבד הוא דבר קשה".
"יש לי כמה דברים שנותנים לי את הכוח. הדבר הראשון זו המשפחה שלי שלא עוזבת אותי לרגע, בין אם אני רוצה אותם ובין אם אני לא רוצה אותם, זה בכלל לא משנה להם - הם שם. חברים קרובים שמאוד עוטפים ועוזרים. גם את אבירם אני מרגישה איתי כל הזמן, הוא כל הזמן שולח לי את החיבוק שלו מרחוק וגם אנשים מדהימים, עמותות, שכל הזמן מסייעים ונותנים לנו להרגיש שאנחנו חלק מסיפור גדול וממשפחה גדולה", מוסיפה חריב.
בשבועות האחרונים חגגו במשפחה שני אירועים חגיגיים שיצרו גם הם התמודדויות נוספות עם האובדן. "רק השבוע אחותי הקטנה ילדה ילד ראשון ונתנה לו את השם יגל אבירם. היא הייתה מאוד מחוברת לאבירם וראתה בו אח גדול. זאת הייתה ברית מאוד מרגשת אחרי תקופה מאוד קשה. לפני שבוע וחצי הייתה לנו בת מצווה לבת שלי, וזו לא שמחה שלמה ומנסים ללמוד איך חיים את המצב הזה".
במהלך הריאיון מספרת חריב גם על העבודה שלה ושל אבירם באולפנת דולב. "הגענו לאולפנת דולב ממש במקרה. חיפשנו לקנות בית ומצאנו בדולב. במקרה הייתה עבודה פנויה עבורי ושם התחלתי. בנוסף, היינו שכנים של מנכ"ל האולפנה, אילן ביטון, ולאורך כל השנים הוא טפטף לאבירם שיגיע - עד שזה קרה. האולפנה מדהימה ויש בה עשייה בלי סוף. צוות מדהים ומוכשר שנמצא עם הלב והנשמה רק לעזור לבנות. זה לא משנה מי צודק ומי טועה, אלא עושים הכל למען הבנות, וחושבים איך מגיעים לדרך הכי נכונה עבורן. הבנות הן מדהימות, הקשרים שנוצרים שם ולראות אותן גדולות ומתפתחות זה מרגש מאוד ומחזק מאוד. הבנות לאט-לאט צוברות אמון בעולם מחדש".