ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב קיימה היום (שני) דיון מעקב רביעי בנושא העלייה במספר הישראלים העוזבים את המדינה בשנים האחרונות.
לפי נתונים שהוצגו בדיון, מאז שנת 2022 עזבו את ישראל כ-125,200 אזרחים. בשנת 2024 בלבד נרשמו 8,400 מקרים של ניתוק יזום של תושבות בביטוח הלאומי - עלייה חדה לעומת ממוצע של כ-2,500 בשנים קודמות. בנוסף, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאזן ההגירה של ישראל הפך שלילי מאז 2023.
במשרד העלייה והקליטה מפעילים כיום רשת של עשרה "בתים ישראליים" בערים מרכזיות ברחבי אירופה וצפון אמריקה, אשר מהווים מוקדי קשר עם הקהילות הישראליות בחו"ל.
נמסר כי בכוונת המשרד להקים מרכז נוסף באוסטרליה. בתוך כך, דווח בדיון כי תוכנית אסטרטגית חדשה להשבת ישראלים אמורה להתפרסם ברבעון הראשון של 2026.
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 כ-65% מהעוזבים היו עולים חדשים שהגיעו לישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף, בשנת 2023 כ-60% מהעוזבים היו בעלי תואר ראשון, וכ-25% מהם החזיקו בתואר שני לפחות.
לפי הלמ"ס, בשנת 2025 נרשמה התמתנות קלה במספר הישראלים שבחרו לעזוב את הארץ - כך לפי דיווח של נציגת הלמ"ס בכנסת.
מניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי הסיכוי לעזוב את ישראל גבוה יותר בקרב חילונים, צעירים בגילי 18-34, בעלי הכנסה גבוהה ובעלי אזרחות זרה. חילונים, למשל, שוקלים עזיבה פי שניים ממסורתיים-לא דתיים, ופי 30 מחרדים.
מהנתונים עולה כי משרד העלייה והקליטה פועל לחיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל, אך אין כיום תוכנית ממשלתית מקיפה לעצירת מגמת הירידה או להשבת עוזבים.
בדיון נטען כי יש להחיל אחריות בין-משרדית רחבה יותר, ולהפסיק לקדם צעדים פוליטיים וחברתיים המעמיקים את השסעים הפנימיים - שעל פי חלק מהמשתתפים בדיון, מהווים אחד הגורמים המרכזיים למגמה.
ביטוח לאומי דיווח כי בשנת 2024 חלה עלייה במקרים שבהם בוטלה התושבות בתוך פחות מחמש שנים מהעזיבה, לעומת המתווה הרגיל של ניתוק תושבות לאחר חמש שנים.
לקראת דיון המשך שיתקיים בשבועות הקרובים, ביקשה הוועדה לקבל נתונים ממל"ג, ממ"מ והלמ"ס בנוגע לירידה של אנשי אקדמיה ובפרט בעלי פוסט-דוקטורט, על רקע החשש לבריחת מוחות מישראל.