ישראל הפכה להיות חלוצת המדינות המכירות בעצמאותה של סומלילנד. על המדינה הצעירה שהתפצלה מסומליה ובה נישאים בגאון דגלי ישראל ועל חשיבותה של סומלילנד, שוחחנו עם נועה לזימי, חוקרת יחסים בינלאומיים במכון משגב לביטחון לאומי.
המדינה, מציינת לזימי, אינה מוכרת דיה כפי שביטא זאת הנשיא האמריקאי כששאל מהי סומלילנד, אך נכון להכיר אותה ואת משמעותה האזורית. "מדובר בחבל ארץ שפרש מסומליה שממוקמת בדרום הים האדום. חבל הארץ הזה נמצא בקצה הצפון מערבי של סומליה".
"הפרישה של סומלילנד התרחשה ב-1991 בעקבות מלחמת אזרחים ונפילת המשטר הקומוניסטי. כבר בשנות השמונים הייתה מתקפה מאוד אגרסיבית וקטלנית על העיר שהפכה לבירת סומלילנד, ארגייסה. המתקפה גבתה את חיי עשרות אלפים מתושבי העיר".
ממשיכה לזימי ומתארת את המדינה הצעירה: "מאז שנות התשעים חבל הארץ הזה שמונה 5-6 מיליון תושבים מוסלמים סונים, מתפקד כישות מדינית עצמאית בפועל, עם מטבע ומערכת שלטונית נפרדת, אבל לא מוכרת בקהילה הבינלאומית. ישראל אמנם חלוצה בהכרה בה, אם כי לפניה הייתה טיוואן, אבל היא עצמה לא מוכרת רשמית".
"מדובר בישות מדינית חריגה בנוף הזה של היבשת בכך שבאופן יחסי מדובר במקום יציב. היו בה כבר חמש מערכות בחירות, היו חילופי שלטון בדרכי שלום, יש כמה מפלגות וייצוג גם למועצת השבטים בפרלמנט, מה שנותן כבוד למוקדי הכוח המסורתיים. זו אמנם לא דמוקרטיה במובן המערבי, אבל יש שם יותר חירויות פוליטיות ממקומות אחרים".
בהתייחס לשיח אודות נכונותה של סומלילנד לקלוט לתוכה עזתים מטילה לזימי ספק בדבר היתכנותה של תכנית כזו, אם כי היא מקווה להתבדות ומציינת כי הממשל שם לפחות אינו שולל את האפשרות הזו על הסף.
על מה שמרוויחה סומלילנד מההכרה הישראלית, מציינת לזימי כי "מדובר במדינה שמשוועת להכרה. יותר משהיא רוצה את ההכרה הישראלית היא מקווה להכרה של מעצמות משמעותיות וחזקות, בפרט ארה"ב. סומלילנד צריכה השקעות בתשתיות ארוכות טווח, יש שם מחצבים ומשאבי טבע שכדי לנצל אותם צריך עזרה".
האם ישראל שמעמדה שלה מעורער בימים אלה, היא תקוותה הגדולה של סומלילנד? "הם לא יכולים להיות בררנים. הם בעמדה חלשה", אומרת לזימי ומוסיפה כי "מדובר בכלכלה ענייה, אם כי טובה יותר משל סומליה. כלכלה שנשענת על חקלאות ומרעה. היא מחפשת שותפות במערב ובאזור כדי שהיא תוכל לנוע קדימה. ישראל יכולה לתרום לה. היא סבלה מבצורת ולישראל יש הרבה מה להציע בתחום הזה. יש לפרויקטים של פיתוח בסומלילנד ערך דיפלומטי גם אם לא רווח מידי, ולכן אנחנו רואים גם את איחוד האמירויות בכל פיתוח הנמל שם".
באשר לרווח הישראלי מהקשר עם המדינה הצעירה, אומרת לזימי: "ברובד האסטרטגי יש חשיבות גדולה למיקום של סומלילנד. מדובר במרחב הים האדום, יש כאן קרבה לתימן ולחות'ים וישראל מאוד זקוקה לבעלות ברית מול החות'ים. במבט גיאוגרפי רחב יותר יש את איחוד האמירויות והנוכחות בסומלילנד ואם ישראל תוכל לבסס נוכחות מודיעינית וצבאית זה מאוד יסייע לה גם למשימות תקיפה, הפעלת כטב"מים וזיהוי מטרות של החות'ים. זה לא תחליף למבצעים מורכבים ועוצמתים של מטוסי הקרב, ובכל זאת זה ישפר את האפקטיביות".
עוד מעירה לזימי ואומרת כי לאורך השנים "הזנחנו את זירת אפריקה", אם כי בשנים האחרונות יש שיפור בתחום זה. ישראל מבססת קשרים עם זמביה ומדינות נוספות, "זו זירה שהרבה מעצמות נכנסות אליה וחלקן לא מחבבות את ישראל כמו טורקיה. גם הנוכחות האיראנית מוכרת. יש לנו אינטרס להיות שם, ואנחנו עדיין לא מתפקדים בקצב הנדרש לעומת הפריסה הטורקית או הסינית שם".
ומה באשר לסומליה? האם ההכרה בסומלילנד מניחה את הגולל על סיכוי לקשרים טובים בעתיד עם סומליה? "סומליה מלכתחילה לא אוהדת את ישראל, ותמיכה כזו לא מקדמת קשרים כאלה, אם כי דינמיקה ביחסים בינלאומיים זה דבר משתנה. כרגע סומלילנד קרובה הרבה יותר לאינטרסים הישראלים מבחינת האסטרטגיה שלה והמשטר שלה, בוודאי כשמדובר בסוגיה החות'ית".
עוד מציינת לזימי ומעירה כי עד כה אתיופיה לא שיגרה את ההכרה הרשמית שלה בסומלילנד, אך היא תומכת במדינה הצעירה ושנכונה להוות עבורם יציאה שלה לים. זאת לבד מכוונת מדינות נוספות להכיר בסומלילנד. בהתייחס לארה"ב מוסיפה לזימי ואומרת כי היא משוכנעת שחשיבותה האסטרטגית של סומלילנד ידועה לממשל. "בכירים אמריקאים ביקרו בסומלילנד בשנים האחרונות ומבינים את החשיבות שלה אבל בגלל היחסים עם סומליה שוקלים את הדברים".