האמנית, הבמאית והשחקנית זויה קניגסברג התארחה באולפן ערוץ 7 וסיפרה על פרויקט הבמה יוצא הדופן שלה: הצגה משפחתית בשם "משפחה אוהבת", בה משתתפים בעלה ושלוש בנותיה - יהודית ציון, רות ורעייה, בגילאי 13, 11 ו-8.
"התחלתי עם בת אחת, עם רות, ולאט לאט זה התגלגל. בהתחלה חשבתי שזה פרויקט שלי ושלה, ובסוף כל המשפחה עלתה לבמה", סיפרה קניגסברג, תושבת אלון מורה. לדבריה, תהליך היצירה ארך שלוש שנים, החל מתיאטרון הקרון ועד לתואר השני שלה. "ממש אבולוציה של המופע".
ההצגה נוצרה מתוך התבוננות של הילדים בעולמם של המבוגרים, והיא מבוססת על רגעים אמיתיים מהבית. חלק מהמשפטים והסצנות שעל הבמה נאספו מתוך שיחות ומריבות יומיומיות: "המשפטים בהצגה הם רפליקות מהמציאות".
בהצגה יש גם מקום לאלתור, והבנות מוסיפות מימד בלתי צפוי בכל הופעה: "אחת הבנות מציירת מריבה שלנו על הקיר. יש איזה מין מימד של הפתעה בכל מופע מחדש".
לצד ההתרגשות, קניגסברג מודה שמדובר באתגר לא פשוט: "גם כאימא, גם כרעיה, גם כיוצרת". היא משתפת כי היו סביבה מי שניסו להניא אותה מהרעיון, אך היא האמינה בפרויקט והובילה אותו עד להשלמה: "אמרו לי אל תעשי את זה. אבל באמת כל כך האמנתי בדבר שיצאתי למסע הזה".
החיים בבית וההצגה שזורים זה בזה, לעיתים עד כדי טשטוש הגבולות. גם בעלה, שאינו שחקן, לוקח חלק במופע, והבנות לומדות דרכו על המורכבות שבעולם המבוגרים. "העבודה על החומרים האלה גורמת להסתכל על עצמנו קצת בהומור - פחות ברצינות לקחת את עצמנו".
הפרויקט לא נשאר רק בגבולות הבית. ההצגה התקבלה באהדה בקרב קהלים מגוונים, חילוניים ודתיים כאחד, למרות שמדובר במשפחה דתית. "יש פה משהו ששם את המכנה המשותף, את האנושיות, מעבר לכיפה או לכיסוי ראש".
לצד ההצגה המשפחתית, קניגסברג מריצה גם את ההצגה 'שיכון גלויות', שיצרה יחד עם שותפתה שושנה דרור, ועוסקת בקשיי הקליטה של דור העולים מנקודת מבט של בנות הדור השני.
בשתי ההצגות, לדבריה, היא חוזרת אל בית ההורים, אם דרך עיני הילדה שהייתה ואם דרך מבט בנותיה עליה כיום: "מהבית שגדלתי בו אל הבית שהקמתי היום".
על המוטיבציה, היא אומרת בכנות: "לא יודעת אם הייתי אומרת חלום, אלא תחושת שליחות ומשמעות".