1. ממשלת אוסטרליה וממשלת מדינת המחוז ניו סאות' וויילס בה שוכנת סידני, הכריזו על יום ראשון שעבר כ"יום הרהור לאומי". מיליוני אוסטרלים נקראו להדליק נרות בחלונות הבתים. למרבה הכאב, המחווה הזו לא תצליח להחזיר אף לא אחד מבין חמישה-עשר הנרצחים הי"ד בטבח הטרור האנטישמי - לחיק משפחותיהם ולחברת ידידיהם.
ראש הממשלה אנתוני אלבניזי הפציר באזרחים להקדיש 60 שניות ל-15 הנרצחים "שהיו אמורים להיות איתנו היום. זה יהיה רגע לעצור להרהר ולהבהיר שהשנאה והאלימות לעולם לא יגדירו אותנו כאוסטרלים", אמר.
אלבניזי עצמו, שמתמודד עם ביקורת חריפה על אוזלת היד של ממשלתו לנוכח האנטישמיות הגוברת בשנתיים האחרונות, הגיע לטקס בבונדיי ביץ' עם רעייתו, והתקבל בקריאות בוז: "בושה!", "תומך ג'יהאד!" ו"אתה לא משקף את אוסטרליה!".
קריאות המחאה הספונטניות ביטאו את כאבם של יהודי אוסטרליה מול ראש ממשלתם, אך למעשה - במובן הרחב ביותר - הם ביטאו את מצבם הביטחוני של יהודי התפוצות ברוב מדינות העולם.
העולם מקצין, הולך ונעשה אנטישמי ואנטי ישראלי מבלי להסתתר. מאז טבח השבעה באוקטובר אנו שומעים קריאות רשמיות מצד מנהיגי מדינות נגד ישראל ובעד רוצחי עמנו - הפלסטינים.
2. ברגעים בהם החלו לזרום הבשורות הקשות מסידני, עשיתי דרכי לתפילת שחרית בבית חב"ד במרבלה שבדרום ספרד במסגרת חופשה.
צעדתי לאיטי על המדרכה, נהגים מקומיים חלפו על פניי, וכמו באינסטינקט, פתילי הציצית נדחסו אל תוך המכנסיים והכיפה כוסתה בצעיף. לצערנו, אנטישמים לא חסרים באף פינה בעולם, בוודאי לא באירופה ההולכת ומתאסלמת באין פוצה פה. עוד עלול לקום מטורף מקומי ולנסות לחקות את המחבלים באוסטרליה. אסור לנו להאמין לסיפורי הבדיה פרי יצירתם של גדולי האנטישמים לפיהם המוסלמים בסך הכל נאבקים בציונות ובמדינת ישראל.
לא ולא! הם רוצחים יהודים אך ורק בגלל היותם יהודים. הגורל המר משותף לכל יהודי, ובאופן מיוחד ליהודים בעלי חזות יהודית מובהקת כמו שלוחי חב"ד.
בשולחן הכניסה לבית חב"ד במרבלה ישב השליח הרב מנדי אטאל, המום וכואב לא רק ברמת האחווה היהודית והחב"דית, גם ברמה האישית. השליח שנרצח בסידני, ר' אלי שלנגר הי"ד, הוא בן כיתתו.
מאות מטרים משם, בלובי המלון הכשר החדש, The Marvella Kosher Club, תמונתו של השליח ר' צבי קוגן הי"ד, שנרצח בדובאי לפני שנה תמימה, מתנוססת בגאווה, כמו מבקשת להזכיר לכל יהודי גם בבואו לנוח וליהנות מאירוח כיד המלך: יהודים אנחנו, ואחרי הכל, אנחנו בגלות.
"החשש מורגש אצל יהודים בכל העולם", הודה השליח במרבלה הרב אטאל בשיחה כנה עם כותב השורות. "מאחורי החיוכים של השכנים המוסלמים שלנו, עלולים להסתתר מחבלים אכזריים. אבל אין לנו את הפריבילגיה להיכנע לטרור. אם נישבר ברוחנו, אנחנו נותנים חלילה פרס לטרור. ולא רק מבחינה רוחנית שבוודאי מחייבת אותנו להמשיך בעשייה אלא גם מבחינה פסיכולוגית".
"מאידך", מדגיש הרב אטאל, "מוטלת עלינו חובת 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'. אנחנו חיים בזהירות מתמדת. אני משתדל להיות תמיד מרוכז וערני. גם כשאני חוזר הביתה בסוף יום, אני בודק היטב בפתח הבית לוודא שאין כל פעילות חשודה, על אחת כמה וכמה לאחר אירועים ביטחוניים בהם מורגש הצורך להדק את הביטחון".
הפיגוע בסידני הרחוקה משפיע באופן מיידי גם על הפעילות בספרד. אירוע הדלקת הנרות המרכזי למאות חברי הקהילה היהודית אמור היה להתקיים ברחובה של עיר. המיקום עבר לאולם סגור תחת אבטחה משטרתית.
"לאחר טבח שמחת תורה", אומר הרב אטאל, "המשכנו לקיים תפילות ופעילויות כרגיל כאשר שוטרי ספרד אבטחו את הכניסה למבנה במשך שמונה חודשים רצופים. הייתי רוצה כאן אבטחה מסביב לשעון, בדומה לבית חב"ד בברצלונה, אך לצערי, טרם קיבלנו מענה כזה".
לדבריו, המשטרה מסייעת לקהילה, אך הרב אטאל לא יכול להתעלם מ'רוח המפקד' כאשר ראש ממשלת ספרד מביע בפומבי עמדות פרו-פלסטיניות. "לצערנו, ההיסטוריה חוזרת. רק לפני 800 שנה, ספרד סבלה מהמוסלמים הקיצוניים וכמעט הפכה להיות מדינה מוסלמית".
הוא מבקש לגרש את החושך - באור של עשייה יהודית וקירוב רחוקים. זוהי אפוא התשובה לטרור.
3. אבל מתחת לפני השטח, הרב אטאל, וכמוהו שלוחים ויהודים רבים בגולה, חיים בדאגה מתמדת מפני אוזלת הרשויות. הטבח הבא, רחמנא לצלן, הוא רק שאלה של זמן. על ממשלת ישראל להיכנס לעובי הקורה ולהגן על שגרירי היהדות בכל מקום.
'יום ההרהור הלאומי' באוסטרליה ראוי שיעורר הרהורים של חשבון נפש בליבו של שר התפוצות. יהודי התפוצות שאינם מסוגלים לעשות את המעשה הנכון ולעלות לארץ מסיבות כאלו ואחרות, ראויים להגנה מצד מדינת היהודים - ויפה שעה אחת קודם. אסור לנו לסמוך על הנס ואסור לנו לסמוך על מנהיגי מדינות שונאי ישראל.
הכותב הוא עורך השבועון "בקהילה"