הראיון נערך ביום צום עשרה בטבת, שבו בתקופת הבית הראשון התחיל המצור על ירושלים, המצור שסיומו בחורבן הבית.
לדברי עציון, אפשר להמשיל את השיפור שחל עתה, כשמאפשרים ליהודים לבקר בהר לשעות אחדות מדי יום, למשל העז. לאחר שלוש שנים שבהן היה הר הבית נעול בפני יהודים נעילה טוטאלית, לאחר שהשר לביטחון פנים צחי הנגבי הורה לפתוח את ההר לביקורי יהודים, חזרנו לאותו מצב "עלוב ומעליב", שבו עדיין עומד בתוקפו איסור התפילה ליהודים. כל מי שינענע את שפתיו או יעשה מעשה העלול להתפרש כמעשה דתי, כגון השתחוויה, עלול למצוא את עצמו בעצם ימים אלה במעצר, אומר עציון.
לדבריו, לעיתים נדמה שהפיקוח ההדוק של אנשי הוואקף מתרופף קצת, אך בכך יש כדי לעורר את חשדו. "כשאני רואה שיש איזו הבנה, או כשהערבים מתנהגים קצת יותר יפה, או בונים קצת פחות, נדמה לי, ואני חושד בהחלט, שזה חלק מעסקה כלשהי, שאיננו יודעים את כל פרטיה". עציון מוסיף כי ידוע לו שלקראת פתיחתו של הר הבית הייתה סעודיה מעורבת במגעים עם הוואקף ועם גורמים נוספים.
השאלה, הוסיף עציון, היא מה הם קיבלו בתמורה או מה נתנה ממשלת ישראל.
ייתכן, הוא ציין, כי מדובר בוויתורים בתחום המדיני, למשל ב"מפת הדרכים" או בהבטחה לנסיגה או להתפרקות. "אני חושד", אמר עציון.
עציון הוסיף כי בנושא הר הבית חלה בקרב הציבור האמוני מהפכה של ממש, ועל כך, לדבריו, יש לברך ולהודות, גם לאנשים ביישוב יצהר שהקימו את תנועת "אל הר המור", המארגנת את סיבובי השערים מידי ראש חודש.
פעילות זו, בשעה שההר היה נעול, נתנה לאנשים מוצא לכיסופים ולרצון. הופתענו, הוסיף עציון, להיווכח עד כמה רב ועמוק היה הכיסוף להר הבית בציבור שלנו. הדבר בא לידי ביטוי גם ברצונן של ישיבות רבות כמו במעלה אדומים, בגוש עציון, בעתניאל ובפתח תקווה, לעלות להר הבית. "מה שנקרא רבנן ותלמידיהון, ואני בהחלט מברך על כך, ומודה גם לאותם רבנים שהתעשתו, מוטב מאוחר, וגם לקב"ה שמחולל לנגד עינינו את השינוי הזה", הוא אומר.
למרות השיפור, אומר עציון, כל אותן תכניות התפרקות הקרויות ז'נבה או "פינוי מאחזים", מקורן בכך שיהודים נאמנים אינם מגלים קשר ורצון לקיים את "לשכנו תדרשו ובאת שמה". איננו מתחברים די אל המרכז, אל נקודת המפגש עם הקב"ה, ולכן בשוליים, בהיקף, הדברים נושרים, ניזוקים, משום שאינם מחוברים, אומר עציון.
ראינו זאת בסיני, אמר עציון, ואפשר לראות את פוטנציאל ההרס וההתפרקות גם עתה. לכן "יש להתחזק מן המרכז,מן ההר", דברי עציון. (ר)
לדברי עציון, אפשר להמשיל את השיפור שחל עתה, כשמאפשרים ליהודים לבקר בהר לשעות אחדות מדי יום, למשל העז. לאחר שלוש שנים שבהן היה הר הבית נעול בפני יהודים נעילה טוטאלית, לאחר שהשר לביטחון פנים צחי הנגבי הורה לפתוח את ההר לביקורי יהודים, חזרנו לאותו מצב "עלוב ומעליב", שבו עדיין עומד בתוקפו איסור התפילה ליהודים. כל מי שינענע את שפתיו או יעשה מעשה העלול להתפרש כמעשה דתי, כגון השתחוויה, עלול למצוא את עצמו בעצם ימים אלה במעצר, אומר עציון.
לדבריו, לעיתים נדמה שהפיקוח ההדוק של אנשי הוואקף מתרופף קצת, אך בכך יש כדי לעורר את חשדו. "כשאני רואה שיש איזו הבנה, או כשהערבים מתנהגים קצת יותר יפה, או בונים קצת פחות, נדמה לי, ואני חושד בהחלט, שזה חלק מעסקה כלשהי, שאיננו יודעים את כל פרטיה". עציון מוסיף כי ידוע לו שלקראת פתיחתו של הר הבית הייתה סעודיה מעורבת במגעים עם הוואקף ועם גורמים נוספים.
השאלה, הוסיף עציון, היא מה הם קיבלו בתמורה או מה נתנה ממשלת ישראל.
ייתכן, הוא ציין, כי מדובר בוויתורים בתחום המדיני, למשל ב"מפת הדרכים" או בהבטחה לנסיגה או להתפרקות. "אני חושד", אמר עציון.
עציון הוסיף כי בנושא הר הבית חלה בקרב הציבור האמוני מהפכה של ממש, ועל כך, לדבריו, יש לברך ולהודות, גם לאנשים ביישוב יצהר שהקימו את תנועת "אל הר המור", המארגנת את סיבובי השערים מידי ראש חודש.
פעילות זו, בשעה שההר היה נעול, נתנה לאנשים מוצא לכיסופים ולרצון. הופתענו, הוסיף עציון, להיווכח עד כמה רב ועמוק היה הכיסוף להר הבית בציבור שלנו. הדבר בא לידי ביטוי גם ברצונן של ישיבות רבות כמו במעלה אדומים, בגוש עציון, בעתניאל ובפתח תקווה, לעלות להר הבית. "מה שנקרא רבנן ותלמידיהון, ואני בהחלט מברך על כך, ומודה גם לאותם רבנים שהתעשתו, מוטב מאוחר, וגם לקב"ה שמחולל לנגד עינינו את השינוי הזה", הוא אומר.
למרות השיפור, אומר עציון, כל אותן תכניות התפרקות הקרויות ז'נבה או "פינוי מאחזים", מקורן בכך שיהודים נאמנים אינם מגלים קשר ורצון לקיים את "לשכנו תדרשו ובאת שמה". איננו מתחברים די אל המרכז, אל נקודת המפגש עם הקב"ה, ולכן בשוליים, בהיקף, הדברים נושרים, ניזוקים, משום שאינם מחוברים, אומר עציון.
ראינו זאת בסיני, אמר עציון, ואפשר לראות את פוטנציאל ההרס וההתפרקות גם עתה. לכן "יש להתחזק מן המרכז,מן ההר", דברי עציון. (ר)