כאשר מסיימים את פרשיות יוסף הצדיק, ומגיעים לסוף הטוב - כמעט שוכחים לשאול שאלה מתבקשת: מה הולך כאן? למה יוסף עושה את התרגילים המוזרים הללו?
למה הוא 'משגע' את האחים, ומותח אותם, ו'מטרטר' אותם בחשדות שווא וימים בכלא.. . ובעצם - למה הוא לא מודיע לאבא שלו שהוא חי כבר הרבה לפני זה? יעקב דואג, ויוסף לא טורח לשלוח מסר הכי פשוט - 'אני חי ובריא והכל בסדר'. למה??
נראה שיוסף הצדיק, פותר החלומות, גם יודע לתפור טוב קרעים, ומבין שאי אפשר לאחות קרע כמו זה שקרה על נקלה. יוסף מבין שבשביל לאחות את הקרע שנוצר בבית ישראל - לא מספיר לומר: 'אני בסדר, אני סולח, תהיו בריאים'.. . קרה כאן משהו שבשביל להתגבר עליו צריך לעשות שינוי עומק, וכדי לחכות לשינוי העומק הזה שווה אפילו להשאיר את אבא בצער שנים ארוכות.
מעשיו של יוסף מובילים לשינוי בשלשה רבדים:
ברובד הפשוט ביותר - יוסף 'מעניש' את האחים, או - במלים מדויקות יותר - גורם לאחים לעמוד שוב, והפעם באופן מודע, מול הסיטואציה שלה הם גרמו. אתם גרמתם לזה שתגיע לאבא ותגידו לו שאבד לו בן מאשתו האהובה? כעת תעשו זאת שוב, ותבינו כמה נורא מה שגרמתם.
אחרי שתפנימו, אחרי שברור לנו כמה נורא לזרוק אח לבור ולמכור אותו לישמעאלים, אפשר למחול, אפשר להבין שהפרק העגום הזה לגמרי מאחורינו.
רובד נוסף (עליו מצביע הרמב"ן) הוא ההבנה של יוסף שהוא צריך להגשים את החלומות. הוא חלם שכולם ישתחוו לו, והוא מניע את המציאות לכיוון הזה. 'ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם' - יוסף זוכר כל הזמן את החלומות, ומביא גם את בנימין להשתחוות לו, כמו שהיה בחלום.
יוסף מבין - על פי החלום - שהוא צריך להיות מנהיג המשפחה, וכולם צריכים להיות כפופים לו לגמרי. הוא נפגש ומתגלה לאחים רק אחרי שהמציאות הזו - בה הוא בעל הבית ועל פיו ישק כל דבר, הוא המשביר, המפרנס והמארח את כל המשפחה - ברורה לכולם.
והרובד השלישי - הוא המבחן בו האחים עומדים בכבוד. יוסף מביא את האחים לסיטואציה קשה, בה הם מוכיחים אומץ, נאמנות, אכפתיות ואחוה. כאשר נפגשים עכשיו יוסף ואחיו - אין כאן פגישה בין אח נבגד ונמכר לבין אחים שהתנכרו לו, אלא נפגשים כאן אחים שהוכיחו מסירות ועמדו בקשיים, וממילא הקשר והאיחוד נעשה ממקום בו היחס יותר שוויוני, פנים בפנים.
יוסף הצדיק ממשיך ללוות אותנו, ובימים אלה, כאשר יש קרעים לא פשוטים באחווה של עם ישראל, ננסה ללמוד ממנו כיצד להתאמץ ולפתור-לתפור את הקרעים:
יש רובד שבו אסור לוותר ולהתעלם מהתנהגות לא ראויה, וטוב להעמיד את מי שמולנו מול מראה שתראה לו כיצד ההתנהגות שלו הייתה - ואולי עודנה - מתנכרת ומזלזלת.
יש רובד בו הדגש הוא שמכאן ואילך צריך להיות ברור מהי הסמכות הנכונה, מי הכוח השולט בעם ה' שמחובר לתור ולארץ הקדושה, וכך נוכל להתאחד סביב דגל אמיתי ומתאים - שעליו חלמנו שנים רבות.
וברובד הנוסף - אנחנו מסתכלים פנים בפנים אל אחינו, מעריכים את האחווה והמסירות שהם מגלים, ומכוח העמידה המשותפת הזו - מתקדמים לבניית עם ישראל.
בתקוה שנזכה לממש את האחווה ולשוב אל יוסף הצדיק שעדיין נתון בבור, לגאול אותו ולקבל ממנו כוח - עד לגאולה השלמה במהרה.
הכותב הוא ראש ישיבת עוד יוסף חי