רס"ן ט', מפעיל כטמ"ם, שחזר בראיון ל"ידיעות אחרונות" את השעות הקריטיות שקדמו למתקפת חמאס בשבעה באוקטובר ומצהיר "לא הפקרנו".
פחות מיממה לפני הטבח הוא חזר מהמזרח הרחוק. "חזרתי לארץ ב-6 באוקטובר ישירות למשמרת רגילה ושקטה בקרון ההפעלה של הטייסת בבסיס פלמחים. התחלתי משמרת בבט"ש וסיימתי אותה במלחמה. זו הייתה משמרת סטנדרטית, משתיים בלילה עד לשש בבוקר - בזירת לבנון. בשעה 4:00 הבינו שמשהו קורה בעזה אז הופניתי לזירה הדרומית. ראינו דברים זזים ומתרחשים סביב 5:00 אבל רק על הנקודה שהכטמ"ם סרק בעיר עזה. בסוף זו 'ראיית קשית', אתה רואה כמה עשרות מטרים על עשרות מטרים ולמשימה איסופית מסוימת שקיבלתי. אי אפשר כך לחבר תמונה גדולה".
בשלב מסוים הוא מזוהה פעילות חשודה וחריגה בעזה ומדווח עליה אבל הקונספציה גוברת. "ראיתי תזוזות בעמדות החירום של חמאס אבל לא ידענו כאמור לחבר זאת לתמונה גדולה של יציאה מתקרבת למתקפה הגדולה בהיסטוריה של ארגון טרור. דיווחתי על כך, אבל מערכתית איש לא הבין שמשהו גדול קורה ברצועה. קפצנו עם הכטמ"ם מעל לכמה נכסי חירום של חמאס ולא נכסי שגרה כמו מפקדות, וראיתי שם תנועה ערה של אנשים שסוחבים ציוד על הקרקע ורכבים נוסעים, אבל למעלה התפיסה הרווחת הייתה שמדובר בעוד תרגיל ושהם עדיין בעומק הרצועה, ולא מתקרבים לגבול. הייתי למעשה עם הכטמ"ם היחיד של צה"ל בשמי הרצועה בלילה שקדם. לקראת 6:00 קידמו לעזה כטמ"ם נוסף".
כשהמתקפה החלה הקרון שבו פעל רעד ממטחי הטילים העזים שנורו לעבר ישראל. מכאן ואילך הוא פתח בירי מהכטמ"ם בניסיון לעצור את נחילי המחבלים שזרמו לישראל. ". הצוות שלנו היה צוות איסוף ולא צוות תקיפה באופן מלא, ולכן מיד הגיע לקרון במקומנו צוות תקיפה. יצאנו מהר לחדר המבצעים של הטייסת וראיתי שם את האנשים קצת בשוק סביב 6:45. הם אמרו לנו לרוץ לקרון אחר לתפוס שליטה על כלי אחר, זה שהוסט מאזור חברון. צוות התקיפה שהחליף אותנו כבר ביצע בינתיים תקיפה ראשונה ליד נתיב העשרה".