"יבורך ברכות שמים יבורך יוסף"

פרשת 'ויחי' מספרת לנו על ברכותיו של יעקב אבינו ערב פטירתו, הברכות לנכדיו אפרים ומנשה, והברכות לבניו. יעקב מזמן את תריסר בניו לגלות להם "אשר יקרה אתכם באחרית הימים", אבל כשקוראים את הברכות, רואים שאין בהם שום רמז למה שיקרה איתם אי פעם בעתיד.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אמר שיעקב אכן ביקש לגלות לבניו את הקץ, כדי להקל עליהם את עול הגלות, כיוון שכאשר יודעים מתי קץ הגלות, קל יותר לשאת את הצרות. אבל נסתלקה ממנו השכינה, מפני שאין השכינה סובלת התערבות בדרכיה בהנהגת העולם. ובאותו עניין ממש אומר רבי מנחם מנדל מקוצק: צדקה עשה הקב"ה עם ישראל, שעיכב בידו של יעקב לגלות את הקץ לבניו. מוטב שישראל לא יידעו מתי יבוא משיח צדקנו. רוצים הם משיח? שישתוקקו אליו ויחכו לו בכל יום שיבוא.

כמנהגנו יצאנו לבדוק איך התמודד הזמר העברי עם ברכת יעקב ועם ברכות בכלל.

שיר שעוסק ישירות בברכות יעקב הוא שירו של יורם טהרלב, ללחנו של מוני אמריליו, 'בן פורת יוסף', בביצועו של יהורם גאון.

ראובן, ראובן, בכורי אתה, הבן,
למה יצועי חיללת, ראובן.
הוי שמעון, הוי לוי,
מה ברכה לכם אביא?
כלי חמס אתם הבאתם אל נווי.

אבל בן פורת יוסף
אבל בן פורת יוסף
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.

יהודה, יהודה, גור אריה לביא אתה,
לבושו כיבס ביין, יהודה.
זבולון החסון, הוא לחוף ימים ישכון,
אוניות יוליך אל יפו וצידון.

אבל בן פורת יוסף
אבל בן פורת יוסף
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.

יששכר, דן וגד ואשר - כאיש אחד
אח אל אח בצר יושיטו יד אל יד.
נפתלי איילה, בנימין רגלו קלה
כמו זאב יטרוף בבוקר איילה.

אבל בן פורת יוסף
אבל בן פורת יוסף
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.

ויוסף בן פורת מן הנילוס עד הפרת,
לרגליו בנות תיכרענה עד אחת.
בנימין זאב טורף, אבל בן פורת יוסף
יבורך ברכות שמיים
ויוסף.

אבל בן פורת יוסף
אבל בן פורת יוסף
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף.
יבורך ברכות שמיים
יבורך יוסף

את השיר כתב יורם טהר לב והלחין מוני אמריליו. יהורם גאון סיפר לנו שיורם טהר לב כתב את השיר במיוחד למופע "אהבה ים תיכונית". השיר נטבע בתקליט בשם זה שיצא בשנת 1973. השיר נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב-12.2.1973 וצעד שישה שבועות, עד 26.3.1973. בשיאו הגיע למקום ה-11 במצעד (5.3.1973).

יורם טהר-לב הירבה לכתוב פזמונים שנושאיהם לקוחים מהתנ"ך. זאת בהחלט הייתה תופעה נפוצה עד (וכולל ) שנות ה-70 בפזמונאות העברית, אך ספק אם היה מישהו שהרבה לעשות זאת ועם מגוון כה רב של נושאים ובמיגון כה רב של סגנונות כמוהו.

פרופ' אריה אלדד כתב בהספדו על יורם טהרלב בדיוק לפני 4 שנים, ב-15 בינואר 2022: "הילדים שגדלו בקיבוץ יגור, החילוני, הסוציאליסטי, ידעו תנ"ך. ולכן יכול היה יורם טהרלב לכתוב "ויוסף בן פורת, מן הנילוס עד הפרת, לרגליו בנות תכרענה עד אחת... בנימין זאב טורף, אבל בן פורת יוסף - יבורך ברכות שמיים". הוא הדהד את ברכת יעקב לבניו בפרשת "ויחי". ולא חשש מ'הדתה'".

השירים הבאים עוסקים באופן כללי בברכות. נפתח בשיר רב ברכות שחיבר מתתיהו שלם לפני למעלה מ-80 שנה.

רֹב בְּרָכוֹת הוֹד וִיקָר -

לְחַג הַסֻּכּוֹת חַג הָאִכָּר,

בְּחַג הָאָסִיף, בְּחַג הַסֻּכּוֹת,

נִשְׁכַּח כָּל עָמָל וְכָל מְצוּקוֹת,

שְׁתוּ הַיַּיִן בְּדִמְעַת עַיִן

בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם.

מתיתיהו שלם, בן קיבוץ רמת יוחנן חיבר את השיר לחג הסוכות בקיבוצו בשנת 1940. בראיון בשנת 1964 אמר שלם לד"ר ציפי פליישר: "לו יכולתי למחוק את זה הייתי מוחק. היה איזה מערכון-חזיון, מבוסס על מקורות של אהבת ציון וענין סוכות. לא עבדתי על השיר הזה כל כך. הוא היה לצורך השעה. אחר-כך התחלתי להקפיד יותר".

באתר "שיר עד" בעריכת אתי ירוחמי אנחנו לומדים שבמלחמת השחרור שמע הרב משה צבי נריה את חיילי חטיבה 7 שרים את השיר, והוא התאים לו מילים חדשות "צהלי ורוני חטיבה 7", המשבחות את כיבוש הגליל על ידי חיילי החטיבה.

הקורא בוודאי מכיר את המגינה מהשיר שמושר בכל ל"ג בעומר במירון, בהילולא על רבי שמעון בר יוחאי, במילים אחרות כמובן.

וכמו שירים רבים שכתבו האבות המייסדים של הזמר העברי, כך נשאר גם השיר הזה בזכות ריקוד העם שחיברה לו בשנת 1958 לאה ברגשטיין, שותפתו של מתתיהו שלם למסכתות החגים.

לאחר קום המדינה שירי הברכות מבוססים על טקסטים מהתפילה. נורית הירש, שאמרה לי פעם שהיא אוהבת להלחין קטעי תפילה, הלחינה את ברכת השנה שנאמרת בתפילת העמידה, בשירה וְתֵן בְּרָכָה, ששר צוות הווי הנדסה קרבית בשנת 1970.

בָּרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת,
אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת.

בָּרֵךְ אֶת כָּל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ לְטוֹבָה
וְתֵן בְּרָכָה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְשָׂבְּעֵנו מִטּוּבָהּ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ
כַּשָׁנִים הַטּוֹבוֹת.

וְתֵן בְּרָכָה, וְתֵן בְּרָכָה
וְתֵן בְּרָכָה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

את המילים מהתפילה הלחינה נורית הירש לתכנית הבכורה של צוות הווי הנדסה קרבית ששמה "מהנדסים את העולם". המנהל המוסיקלי היה עמי גלעד וחברי הלהקה היו: נתן כהן, יורם ירוחמי, דפנה דרורי, אריה ברק, דני ברזילי, חנה חייט, שולי בשן וזהבה שם טוב.

בשנים הבאות זכו המילים לעוד 2 לחנים וביצועים: האחד של משה טאובה שגם שר את השיר, והשני של נדב בר-ניב, בן קיבוץ אפיקים, ששר ללחן של עוזי חיטמן.

עשר שנים אחרי נורית הירש, הלחין אביהו מדינה את המילים לתפילת 'ברכנו' מתוך נוסח אחר הנאמר בחורף ב"ברכת השנים" שבתפילת שמונה עשרה. השיר זכה במקום השני בפסטיבל הזמר החסידי באותה שנה.

ברכנו השם אלוקינו
בכל, בכל מעשה ידינו
ברכנו השם אלוקינו
וברך, וברך את שנתנו
ותן תן תן, תן טל ומטר
על פני האדמה, על פני האדמה

בשנת 1980, לאחר שזכה 3 פעמים בפסטיבל הזמר המזרחי, ביקש שימי תבורי לכבוש עוד פסגה ופנה אל היוצר אביהו מדינה. מספר מדינה: "שימי אמר: "נמאס לי להופיע בפסטיבל הזמר המזרחי. זכיתי שם כבר שלוש פעמים. אבל אם אתה גבר - בוא נלך לפסטיבל הזמר החסידי". אמרתי לו שזה נשמע מעניין, אבל שיהיה קשה כי זה משחק חוץ. לא המגרש הביתי שלנו. החלטנו ללכת על זה, וכתבתי לפסטיבל את "ברכנו". זכינו במקום השני, ואת הראשון לקח דודו פישר".

השיר זכה להצלחה, והוקלט בשנים הבאות ע"י אביהו מדינה עצמו, זהבה בן, אורן חן וחופני כהן, לאה שבת, רועי ידיד, צביקה פיק, אייל גולן ועוד.

נסיים בשיר ברכת כלולות, השיר שקובי אוז מלחין ושר את מילותיה של המשוררת זלדה:

יָצָאתִי אֶל מְשֹוֹשֹ חָתָן וְכַלָּה

וְרָאִיתִי

כִּי הֵם שׁוזְרִים תִּקְוָה עֲדִינָה

בִּקַּשְׁתִּי:

יוֹצֵר הָאָדָם -

עֲשֵׂה שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיָנָם

בִּנְיָן עֲדֵיֹּ-עַד

את השיר שר קובי אוז לכלתו בת שבע ביום כלולותיהם. וכך הוא מספר: "פעם ביקרתי במוסך. אחד העובדים במקום לקח אותי למשרדו, וכשהתיישבתי מולו, חשבתי לעצמי שזה תמיד מוזר, משרד בתוך מוסך. מוזר כמעט כמו מוסך בתוך משרד.

"האיש שלף הזמנה לחתונה של אחד מקרוביו, בחזית ההזמנה היה שיר קצר. ואז הוא לקח שלוק מהקפה ואמר "אם תלחין את השורות האלה - תהיה לך הצלחה גדולה". כמה שנים אחר כך מצאתי את עצמי בבגדי חתן, שר נרגשות לכלה היפה את אותן השורות בדיוק".

נסיים במילים מברכת יעקב ליוסף בפרשתנו, שתתברך כל מדינת ישראל: "בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת".