איש התקשורת מוטי שקלאר, מוותיקי היישוב עפרה בבנימין, מתארח באולפן ערוץ 7 לאחר שכתב מאמר חריף ב"ידיעות אחרונות" נגד התנהלות מפלגת הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' וטוען כי בהתנהלות הנוכחית של הנהגת המגזר היא לא רק טעות פוליטית, אלא סטייה אידיאולוגית מסוכנת ממשנתו של הרב קוק שעלולה להגביר את הקיטוב בעם.
שקלאר נתפס במשך שנים כגשר, בוגר ישיבת 'מרכז הרב' שמדבר את השפה הישראלית הכללית, אולם כעת הוא חושב שהמתקפה האחרונה של השר סמוטריץ' נגד נשיא בית המשפט העליון היא רק סיפמטום למשהו עמוק יותר: אובדן הממלכתיות והחלפתה ביהירות מגזרית.
"יש ביקורת על השופט עמית ויש ביקורת על האקטיביזם השיפוטי וההתערבות שלהם בתחומים הערכיים ובחקיקה", הוא מסביר ומבחין בין פוליטיקאי שמתמודד על תפקיד ח"כ לבין שר בממשלה. "ברגע שאתה נהיה שר בממשלת ישראל - יש לך אחריות על כלל ישראל", הוא קובע.
הביקורת שלו חורגת הרבה מעבר לשאלת הסגנון או הנימוס. היא נוגעת בעצבים החשופים ביותר של הזהות הציונית-דתית. הוא חוזר אל משנתו של הרב קוק ואל שלושת הערכים: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. לטענתו, המנהיגות הנוכחית של הציונות הדתית הפרה את האיזון העדין הזה כשהחליטה להקריב את "עם ישראל" על מזבח "ארץ ישראל".
לטענתו, הנהגתו של סמוטריץ', בחרה בדרך של הכרעה במקום בדרך של חיבור. "אתה לא יכול לנצח את הצד השני. אנחנו יכולים להיות בקשר אבל לא רוצים להישאר בו לבד".
סוגיית הגיוס היא עוד נקודה כואבת מבחינתו. שקלאר מצביע על פרדוקס בלתי נתפס מבחינתו: הציבור הציוני-דתי, שבניו נמצאים בחזית הלחימה ומשלמים את המחיר הכבד ביותר בדם, מוצא את עצמו מיוצג על ידי מפלגה ש"מוכנה להקריב את ערך השוויון בנטל לטובת שלמות הקואליציה ושלמות הארץ".
לדבריו מדובר ב"כניעה לחרדים שנובעת או מאידאולוגיה שרואה בארץ ישראל ערך עליון בלעדי, או מציניות פוליטית שמובילה להתאבדות פוליטית".
שקלאר אינו מסתפק בביקורת ומציג גם אלטרנטיבה כואבת - פיצול בציונות הדתית הפוליטית. הוא קורא להקמתה של תנועה פוליטית ורעיונית חדשה, כזו שתחזיר את הציונות הדתית לתפקידה ההיסטורי כגשר וכמקף המחבר.
הוא טוען כי הצורך בפיצול לא נובע מתוך שנאה - אלא מתוך הבנה שיש כאן שתי תפיסות עולם שונות בתכלית - שאינן יכולות עוד לדור בכפיפה אחת. המפלגה החדשה עליה הוא חולם - גם אם הוא מבהיר כי אינו מקים אותה בעצמו כרגע - היא כזו שלא תשב בממשלת ימין צרה וגם לא בממשלת שמאל צרה. היא תהיה מפלגה שתכפה אחדות, שתשים את "עם ישראל" בראש סדר העדיפויות, ושלא תהסס לשלם במטבע של ויתורים טריטוריאליים או פוליטיים כדי להבטיח את הלכידות החברתית.
במהלך השיחה עולה הדימוי של "ילד הכאפות" של החברה הישראלית - כינוי גנאי שלעיתים מוצמד לציונות הדתית הממלכתית, זו שמוכנה לוותר ולספוג למען הכלל. שקלאר לא נרתע מהכינוי הזה, אלא מאמץ אותו בגאווה כאידיאל. "תפקידנו להיות הילד הכאפות במובן הזה", הוא אומר במפתיע. בעיניו, הנכונות לוותר, לספוג ולהכיל אינה חולשה, אלא ביטוי לעוצמה. זוהי ההבנה העמוקה שאין לנו פריווילגיה לדאוג רק לאינטרס הצר שלנו. החזון שלו הוא חזרה ליהדות של "מאור פנים", כזו שחילונים יכולים להתחבר אליה מבלי להרגיש מאוימים.
"אם הציונות הדתית לא תבין שזו שעתה הגדולה וזה תפקידה לחבר היום בין הערכים השונים, זו תהיה החמצה היסטורית, שבעיניי יכולה להביא לאובדן קיומה של מדינת ישראל", הוא מזהיר.