ההשתוללות הבלתי פוסקת בהחלטות מתריסות שניתנו בשבועות האחרונים ע"י בג"ץ כששיאן - הקפאת בדיקת מבקר המדינה בעניין אירועי ה-7/10 מביאה למסקנה אחת: יצחק עמית רוצה מלחמת אזרחים. זה האירוע.
ברור כשמש שכל מטרתו להגביה את הלהבות תוך כדי שהוא תוקע לממשלה עוד אצבע בעין כדי להתסיס את הציבור ולזעזע את המערכות כולן.
ההגמוניה בראשות הלורד עמית, נמצאת בקרב המאסף שיקבע את עתידה של מדינת ישראל דורות קדימה. את הסחף הזה אפילו הגישה הממלכתית והמכילה של נתניהו לא מצליחה לעצור.
אני סבורה, כי חברי ההגמוניה מייחלים לאירוע חברתי מונומנטלי כמו מלחמת אזרחים או רצח רבין 2 כדי שמשהו יעצור את המומנטום ההולך ומתגבר של המחנה הלאומי. או אז יוכלו הנאורים להאשים בגאון את מחנה הימין באלימות והוא מצידו יחזור מושפל למחילה שלו, ישתבלל בתוך עצמו ויהיה עסוק בהלקאה עצמית של "איך זה קרה לנו". כבר היינו בסרט הזה.
הרי אנחנו הילדים של החורף ההוא, שנת 1995.
אבל הבנו הרבה מאוד מאז אותו לילה. התבגרנו ואזרנו אומץ להסתכל למציאות בעיניים. אנחנו יודעים היטב, שכל (ולא - זו לא הכללה) כל הבעיות הקיומיות בישראל היום, מתכנסות לסוגיית מערכת המשפט. איך שלא נסובב את זה.
המלחמה בעזה לא הותירה מקום לספק. החזית המשפטית הפכה למאבק על חיים או מוות - כפשוטו. חלקנו איבדנו את היקר לנו מכל בשל תפיסת עולם מעוותת שמתעדפת את טובת האחר על פני שמירה על חיי חיילינו - האבא, הבן, האח, היהודי שיצא להקריב את חייו למען עמו, והלוואי שלא לשווא.
הציבור איננו מטומטם יותר והוא כבר לא מוכן לשלם, אבל נבחרי הציבור למרבה הצער עוד לא התעלו לדרגת שולחיהם. ברוב המקרים הם "מוחזקים" ואם לא יישרו קו - תפתח חקירה, ידלוף מידע מביך, יוגש כתב אישום ויהרסו קריירות ומשפחות. עד היום שיטת המאפיה של החונטה המשפטית עושה את העבודה (תראו מה קרה לצחי חבקין שבצירוף מקרים מדהים מיד לאחר העדות במשפט נתניהו - מצא את עצמו עם חשד לעבירות חמורות).
העניין הוא, שמנגד יש בני אדם. והם כואבים והם זועמים.
הורה שאיבד ילד ולא מקבל צדק - לא יכול להשלים עם מה שקרה ולא יוכל לעולם למצוא מזור לנפשו. כשקמים בבוקר והולכים לישון עם השאלה: מה קרה לילד שלי? האם היה ניתן למנוע? אין ולא יהיה שקט לאנשים האלה. ההורים השכולים ובני המשפחה של נרצחי ה-7/10 ומלחמת עזה הם היצורים הכי חזקים בטבע (אנשי פלדה בין היתר כמו איציק בונצל וגליה חושן) והם שניצבים ללא מורא מול משטר הדיכוי והשקר של יצחק עמית ושותפיו. שום כוח שבעולם לא יצליח לעצור אותם כי אין להם מה להפסיד. אז אם חלילה יקרה אסון, כמו הורה שפוגע בעצמו על מדרגות בית המשפט העליון, תזכרו שהכתובת הייתה מרוחה בדם על הקיר של אולם ג'.
עמית משחק באש והוא יודע את זה אבל גם לו - מה כבר יש להפסיד? הוא משוכנע שגם בתרחיש הייחוס החמור ביותר, הפנסיה תמשיך לזרום וכבוד בני האלים שרוחשים לו - לעד יהיה מנת חלקו. מבחינתו הוא לעולם לא יידרש לתת דין וחשבון של ממש על חלקו ב-7/10 וגם אם קרה הנס וכן, יש לו תשובות מצוינות כבר מוכנות מראש כדי לנקות אותו מכל בדל של אשמה.
כל זה מביא אותנו לרגעי ההכרעה בהם אנו מצויים היום. מי שחושב שניתן למנוע את המשבר החוקתי - טועה, בעיקר בגלל שאנחנו כבר בשיאו.
כשרה"מ נתניהו הציע לשנות את שם מלחמת "חרבות ברזל" ל"מלחמת התקומה" - התנגדתי.
יש רק מלחמה אחת שראויה לשם "מלחמת התקומה"; המלחמה שתשיב את שלטון החוק והזהות היהודית - לישראל, היא המלחמה החשובה מכולן והיא בלתי נמנעת.