השר אלי כהן
השר אלי כהןצילום: ערוץ 7

חבר הקבינט, שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, מתייחס בראיון לערוץ 7 למעורבות הטורקית בשיקום רצועת עזה, להסכם הגז והיחסים עם מצרים וגם למשמעות ההכרה הישראלית בעצמאותה של סומלילנד והסיכוי לקליטת עזתים במדינה הצעירה.

בהתייחס למה שנראה כבהילות מצידו של הנשיא האמריקאי להתקדם לשלב השני בהסכם הפסקת האש, מציין השר כהן כי הוכח ש"הפגישות בין טראמפ לנתניהו הן הרבה מעבר לכל הציפיות. שלב ב', שלא יתחיל לפני חזרתו של גיבור ישראל רס"מ רני גוילי לקבר ישראל, מתבסס על כך שהחמאס מתפרק מנשקו. זה מה שסוכם בוועידה בשארם א-שייח, טראמפ חזר על המחויבות הזו, ובאחרונה גם המדינות המערביות והמוסלמיות תומכות בכך. לכן שלב ב' צריך מבחינתנו להתחיל בדבר המרכזי שהוא פירוק החמאס מנשקו".

ומה באשר לטורקיה והאמירות של טראמפ ולפיהן על ישראל יהיה להסתדר עם המעורבות הטורקית ודברי השבח שהוא מרעיף על ארדואן? "טורקיה לא חלק מכוח השלום. הדבר לא נתון למו"מ. גם לא קטאר. שתיהן הן חלק מהציר של האחים המוסלמים. לכן אין מה לדבר על הנושא. יש דברים, כמו זה, שהם לא פתוחים למו"מ. טורקיה תפעל בדיוק הפוך מהאינטרס הישראלי והאמריקאי. היא תפעל לקדם מהלכים כדי שחמאס ימשיך להיות עם כוח כזה או אחר, וזה דבר שלא נסכים לו".

על דבריו אלה אנו שבים ושואלים אם בסוגיה הטורקית תהיה ישראל נכונה גם לעימות עם שאיפתו של טראמפ שאולי ינסה לכפות את המעורבות הטורקית על נתניהו. "נושא טורקיה מבחינתנו הוא מה שלא יעלה על שולחן הדיונים. לא נתון למו"מ. טורקיה לא תהיה חלק מהכוח הרב לאומי ברצועת עזה", קובע השר כהן ומבהיר ש"הדבר הזה מנוגד לאינטרס של ישראל ולכן לא נאפשר אותו בשום מחיר ובשום תרחיש".

בהקשר זה של עתיד הרצועה הוספנו ושאלנו את השר כהן לעמדתו אודות גרעיני הנח"ל שעליהם דיבר שר הביטחון. כהן סבור שבהיבט הביטחוני אין בכך כל בעיה, ועם זאת לטעמו בעת הזו "לא צריכים לשחק לידיים של אחרים. צריך לעמוד על מה שיש עליו קונצנזוס, פירוק החמאס מנשקו. כל דבר אחר שיסיט אותנו לא יקדם אותנו לעבר המטרה שהיא מיטוט סופי של חמאס אחרי המכה האנושה שנתנו לו".

פרק נוסף בשיחה עם השר כהן נגע להסכם הגז שנחתם באחרונה עם מצרים. את השר שאלנו מדוע לא ראינו סביב ההסכם גם דרישה ישראלית להסגת כוחות צבא מצרים מחצי האי סיני בהתאם להסכם השלום בין המדינות.

"לא בכדי המו"מ לקח ארבעה חודשים. ראש הממשלה כמי שעומד בראש הקבינט ואני כחבר קבינט פעלנו להבטיח את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל, לרבות הבטחה שהפרות קיימות יתבטלו ומניעת הפרות עתידיות", משיב השר ומציין את יתרונותיה של העסקה כ"ברכה גדולה למדינת ישראל, מגבירה את היציבות האזורית, בשורה רעה מאוד לחמאס על רקע הצפי להגברת שיתוף הפעולה בין המדינות, מעבר לבשורה הכלכלית של השקעות בתשתיות בגובה של 16 מיליארד שקל, 58 מיליארד שקלים שיכנסו לקופת המדינה באופן ישיר. לא הינו חותמת גומי", מדגיש השר כהן ומזכיר שוב את התמשכות המו"מ והמעורבות האמריקאית בו "על מנת להבטיח את כל האינטרסים שלנו".

לשאלתנו אם נראה הסגת כוחות מצריים מחצי האי סיני, משיב השר כהן ואומר כי "לא בכדי ראינו פרסום לפני כשבוע על הסגת ורידוד כוחות מצריים בסיני. נראה אכיפה של הסכם השלום ונבטיח שלא תהיה שום הפרה וההסכם הזה נותן לנו מנוף מאוד משמעותי".

עוד הבאנו בפני השר את השאלה אודות עצם ההחלטה לפנות למתווה ההסכם עם מצרים ובו תקבל מצרים מישראל גז גולמי, תעבד אותו במפעלי הנזלה ותמכור אותו למדינות אירופה במחיר גבוה יותר, וזאת במקום להשקיע בהקמת מפעלי הנזלה ישראליים מה שיאפשר מכירה ישראלית של אותו גז לאירופה במחיר גבוה מבלי להזדקק לתיווך המצרי.

"זו סוגיה שבחנו אותה", אומר השר. "קשה להקים מתקן כזה על אחד החופים בישראל על כל המשמעויות הסביבתיות. אנחנו בוחנים אפשרות להקים מפעל צף, אבל צריך לזכור שגם הקמתו תעלה הרבה כסף". משמעות דבריו של השר היא שבמידה ואכן יוקם מפעל ישראלי צף שכזה הוא יופעל במקביל להעברת גז בנתיב המצרי.

עוד שאלנו את השר אלי כהן אודות ההכרה הישראלית בעצמאותה של סומלילנד והשמועות לפיהן בתמורה להכרה הזו נכונה סומלילנד לקלוט לשטחה עזתים. "עם או בלי קשר לסומלילנד אנחנו צריכים לפעול לפתיחת מעברי רפיח לכיוון יציאה. ברור שעזה לא תשתקם בשנים הקרובות. היא נראית כמו עיי חורבות אחרי האסון שחמאס המיט עליה ולכן צריך לאפשר לתושבי עזה את הזכות הבסיסית לצאת מהרצועה למי שירצה", אומר השר כהן ומבהיר כי אין כוונתו להעברת העזתים למצרים אלא למעבר לכל מקום אחר בעולם. "זו זכות בסיסית שצריך לתת להם".

באשר לקליטת עזתים בסומלילנד נמנע השר מלהשיב ישירות ומעדיף להתמקד במשמעויות המדיניות של המהלך שלדבריו "מוכיח שישראל היא מעצמה אזורית שמרחיבה את תחומי ההשפעה שלה, קושרת קשר עם סומלילנד שהיא פרו ישראלית ופרו מערבית, נמצאת בנקודה מרכזית על נתיבי השיט ולכן זה מהלך מאוד אסטרטגי של ישראל שאני מניח שנראה דומים לו גם בעתיד".