החיילים מאוסטרליה שעושים ציונות בישראל

רב"ט ג' לוחם בגדוד 51 בגולני וסמלת י', חובשת בבה"ד 1, עלו לארץ מאוסטרליה ושירתו בצבא במלחמה. לערוץ 7 הם מספרים על האתגר והגעגוע ועל הדאגה לאור התגברות האנטישמיות והפיגוע הקשה בארצם.

רב"ט ג', עלה לישראל לפני כשנה במטרה להתגייס לצה"ל והגיע במיוחד כדי לשרת כלוחם. מרבית בני משפחתו נשארו באוסטרליה ואחיו התגייס באחרונה.

"הצבא נתן לי משהו מעבר לשנת השירות שעשיתי. אחרי שירות בצופים הבנתי שאני רוצה לעבור את האתגר הזה ולהתמקד בתרומה אמיתית למדינה. אני רואה את זה כשליחות אישית, ומאוד חשובה לי תחושת השייכות והיכולת לתת למקום הזה את מה שיש לי", הוא מספר לערוץ 7. "הצבא זה לא רק מקום שמלמד אותך מיומנויות קרב, זה גם מקום שמלמד אותך מה זה להיות חלק ממשהו הרבה יותר גדול. אנחנו כאן כדי להילחם, כדי להחזיר לעם שלנו את מה שמגיע לו, את הזכות לחיות כאן בישראל".

עם זאת התמיכה המשפחתית בתחילת הדרך לא הייתה בשיאה. "כשבאתי לארץ בזמן המלחמה אמרו לי 'למה אתה עושה את זה? הם לא הבינו את המשמעות והיה קשה מאוד להסביר. למרות זאת המשפחה ממש גאה בי וסומכת עלי".

מי שעזרו לו להתגבר היו החיילים מסביבו. "התחברתי מאוד לחבר'ה מהגדוד. הייתה בינינו אחווה ממש. לא הייתי מוותר על החוויות האלה בשום אופן. זו משפחה אחרת - שבאמת עוזרת לנו לעבור את הכל."

הפיגוע הרצחני בנר ראשון של חנוכה בסידני היה שוק מוחלט עבורו למרות שמשפחתו גרה במלבורן שם היה מודע להתגברות האנטישמיות. "הייתי כל כך בטוח בעבר שאוסטרליה היא מקום שזה לעולם לא יקרה בו. פתאום המלחמה הגיעה לאוסטרליה ולא רק יהודים נפגעים אלא כולם. זה משהו שלגמרי לא ציפיתי שיקרה. הרגשתי כאילו כל העולם משתנה ברגע".

סמלת י', חובשת בבה"ד 1, מצטרפת גם היא לשיחה ומתארת כיצד החליטה בגיל 18 לעלות מאוסטרליה ואחר כך להתגייס לצה"ל.

בתחילה לא חשבה על גיוס - אבל בהמשך הבינה שצה"ל הוא המקום שבו היא יכולה לתרום משמעותית למדינה. "לא היה לי כל ספק אחרי שעשיתי שנת שירות שאני רוצה ללכת לצבא. הבנתי ששם אני אקבל עוד הרבה יותר ממה שזכיתי בו בשנת השירות", היא מספרת לערוץ 7 ומוסיפה "ובאמת הצבא נתן לי הרבה מעבר למה שציפיתי בדרך להיות חלק מהחברה הישראלית".

היא מספרת שמשפחתה תמכה במהלכים שלה לעלות וגם להתגייס. "הם תמיד היו שם עבורי ועזרו לי להתמודד עם כל אתגר שעמד בפניי".

את המלחמה החלה לא רק עם הקושי הכללי אלא עם אובדן אישי - מדריכת הגרעין שלה, גילי אדר, נרצחה במתקפה הרצחנית על פסטיבל הנובה. "בהתחלה היינו בשוק מהמלחמה ואז גילינו שגילי נרצחה. אין מלים אפילו להסביר את זה. תחושה של צמרמורת. היא הייתה כל כך חשובה עבורנו בתור חיילים בודדים ממש כמו אחות גדולה. כשאתה מאבד את הדמות המשמעותית הזו - כאב הלב הוא בלתי נתפס".

הפיגוע באוסטרליה עורר בה דאגה רבה. "זה לא היה באזור שלי, אבל אני מכירה אנשים מהצופים בסידני, וזה ישר גרם ללכת לחפש אותם. הלב תמיד איתם. היה לי חשוב לגלות שהחברים שלי בסדר.

י' מסכמת על כל החוויות שהיא חוותה עד כה ושמחה על החלטתה להישאר בארץ. "אני לא בטוחה מה יהיו הצעדים שלי בעתיד, אבל ברגע זה אני מרגישה שבחרתי בדרך הטובה ביותר עבורי".